# קיג

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/113/

ביום שבת קדש בבקר השכם נתעוררו הקפיטאן וכל המטראסין בזריזות גדול, והוציאו במהירות האנקיר. והרוח היה חזק וסוער ברעש גדול, אבל היה מנשב לדרכנו מכון מאד ומחמת זה נזדרזו לילך מיד. והתחילה הספינה לפרח ממקומה בזריזות בטלטול ונענוע ונדנוד גדול, והבנו תכף שמזה בודאי יגיע לנו מה שיגיע חס ושלום וכן היה. ואף על פי כן התפללנו תפלת שחרית ומוסף ואכלנו סעדת שחרית מעט לחם עם שמן זית כי בלא זה לא היה לנו לאכל שארי דברים בשבת. אבל גם הלחם לא יכלתי לאכל כראוי כי־אם מעט בדחק, וברכתי ברכת המזון. ואחר ברכת המזון הנחתי עצמי לישן ומאז התחיל החלישות להוסיף עלינו עד שנפלנו על ערש דוי והיינו חלושים מאד כל יום השבת קדש ולא טעמתי כלום, ולא אכלתי שום דבר בסעדה שלישית, אפלו לימינע ומאראנץ (למון ותפוזים) שהיה לנו ושפיריטוס (אלכוהל) הכל לא יכלתי לקבל כלל, בשום אפן. ומנחה של שבת וערבית של מוצאי־שבת וספירה, הכל התפללנו מנח במקומנו, בחלישות ועיפות.

ויסורים אלו היו לנו מן יום השבת קדש הנזכר לעיל עד יום רביעי בבקר, והים הולך וסוער בזעף וברעש גדול, והרוח גדל וחזק מאד, והספינה מתנדנדת ומתהפכת ומסבבת בנדנוד גדול לכל הצדדים, והגלים מתנשאים מאד וכל פעם התיזו מים הרבה לתוך הספינה. ולפעמים התיזו עלינו לתוך חדרנו, והיא עולה שמים ויורדת תהומות וטלטלה וצערה אותנו מאד מאד, והיה לנו צער ויסורים מרים וחלישות גדול מאד אלו הימים. ואני נתתי הקאות הרבה כמה פעמים בכל יום. ברוך השם הנותן ליעף כח אשר עד כה עזרני. ותהלה לאל ביום רביעי בבקר התחלנו לחזר קצת לאיתננו, וגם הרוח סערה נשקט קצת וכל הימים הנזכרים לעיל לא אכלתי כלל. וכל מה ששתינו טייא או קאווע הקאתי אחר כך. וברוך השם ביום רביעי הנזכר לעיל התחלנו לאכל וחזרנו לאיתננו מעט מעט.

וזה היום עשה ה' היום יום חמישי ג' סיון באנו לעיר אלכסנדריא של מצרים בשלום, בלי שום פצע משום צר ואויב חס ושלום. ושקר ענו בנו שרצו למנע אותנו מחמת פחד שקר הנזכר לעיל. ברוך השם שלא שמענו להם בעזרת השם יתברך: