# קיד

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/114/

ביום חמישי הנזכר לעיל פרשת במדבר יום ראשון משלשת ימי הגבלה, נכנסתי עם הקפיטאן בספינה קטנה לאלכסנדריא. ובעצמי לא ידעתי להיכן אכנס מאחר שאין לי מכיר שם, ואיני יודע שום דבור בלשונם. ושום ישראל מפולין ואשכנז לא נמצא שם. ובאתי עם הקפיטאן עד החוף הים ויצאתי אל היבשה והתחיל הקפיטאן לכנס אל העיר, ואני הלכתי אחריו, עד שעבר בתוך העיר בכמה רחובות, ואני אחריו וראיתי לפני עם אשר לא ידעתי. כי מנהג מצרים משנה עוד בכמה וכמה דברים ממנהג סטנבול, הן בהמלבושים והן בהלשון והן במיני בהמות ושארי דברים ונבהלתי מראות. ואני עובר בתוך העיר כאלם וכחרש והכל מסתכלים ותמהים עלי. וקצתם שוחקים ומתלוצצים ממני בפני, אבל שום אדם לא פגע בי חס ושלום. ולא הייתי יכול לשאל אפלו היכן מקום היהודים כי אין מלה בלשוני להבין שום דבור מלשונם.

בתוך כך התחלתי לפגע קצת אנשים פאחאקין, שהם האנשים הבאים ממדינות שלנו כגון מאשכנז ואיטליה וכו', והם נקראים שם פרענקין. ואלו האנשים כשראו אותי היו כמו מחתנים עמי, והתחילו לקרב אלי ולדבר עמי קצת מחמת שאנו כלנו מאקלים אחד מאירופה. אבל גם עמהם לא יכלתי לדבר כי רבם ככלם מדברים בלשון איטליה וסולוויטקא. ובתוך כך נעלם ממני הקפיטאן, והלכתי אני לבדי בתוך הרחובות ובין החניות ועדין איני יודע כלל להיכן אני הולך. ורציתי לשאל היכן הרב או החכם ואין משיב לי דבר כי לא פגעתי בישראל רק בערביים או ישמעאלים.

בתוך כך הקרה ה' לפני שני פרענקין, והתחילו לקרב אותי ולשאל בשלומי ברמז. וגם הם לא הבינו בלשון אשכנז, ובקשתי אותם היכן הרב והחכם. והשיב אחד שיוליך אותי להרב וכן עשה, והלך עד שהביא אותי לבית הרב שהיה סמוך למקום שפגעתי אותו, וברוך השם שבאתי לבית הרב בשלום. והיה זה חסד גדול מהשם יתברך אצלי שנכנסתי לתוך כרך כזה בשלום במקום שאני כאלם ממש. ולא על חנם אנו אומרים שלש פעמים בכל יום נודה לך וכו' על נסיך שבכל יום עמנו, ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת, ערב ובקר וצהרים וכו' וזה אפלו כשיושב האדם בביתו, מכל־שכן בדרך במדינות הים במדינה רחוקה ומשנה מאד ממדינותינו כזו. יהי שם ה' מברך תמיד: