# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/13-2/

והנה סמוך לערב ראש חדש מנחם אב נסעתי מביתי לאומאן, והייתי שם על ערב ראש חדש אב, ומשם נסעתי לניקולאיב לדבר עם רבי ליב אודות הדפוס כנזכר לעיל. ובנסיעה זאת לא לקחתי עמי את רבי יהודה אליעזר נרו יאיר, כי לא היה בדעתי אז בעת שיצאתי מביתי, לנסע לארץ ישראל מניקולאיב. אך בבואי לאומאן שמעתי שם שידידנו הותיק מורנו הרב שמעון נרו יאיר הוא כבר באדעס לנסע משם לארץ ישראל, ושיש סברא שרבי נפתלי נרו יאיר חברי יסע עמו יחד. ואני ידעתי מכבר שרבי נפתלי נרו יאיר יש לו כסופין גדולים לארץ ישראל זה זמן רב. ותכף ששמעתי זאת נתלהב לבי לארץ ישראל, והתחלתי לחשב מחשבות אולי אזכה לנסע עם רבי שמעון הנזכר לעיל יחד לארץ ישראל.

ונסעתי מאומאן לניקולאיב דרך טיראוויצע. ובאתי על שבת חזון לקהלת קדש באפאליע. ושם נתקרבו אלי בני הנעורים חדשים, ונתעוררו להשם יתברך בהתעוררות גדול כדרך אנשי־שלומנו הנקראים על שם רבנו זכרונו לברכה. משם נסעתי לניקולאיב ובאתי לשם על שבת נחמו, ודברתי עם רבי ליב אודות הדפוס ולא פעלתי אצלו כלום, גם לי בעצמי לא נתן כי אם סך מועט. ונסעתי משם לאדעס וחשבתי מחשבות בכל הדרך אולי אזכה לנסע מאדעס לארץ ישראל. אבל היו לי על־זה כמה מניעות בדעתי, ומניעות מחמת ממון. וביום ד' היה חמשה עשר באב ואז נכנסתי לאדעס. ובאותו היום קדם שנכנסתי לאדעס בא אלי שמחה גדולה ושמחתי מאד, וכל שמחתי היה כי היה נראה לדעתי שמכאן אסע לארץ ישראל. אבל הייתי כמתנבא ואינו יודע מה מתנבא, כי האמת שעל ידי נסיעה זאת לאדעס זכיתי לבוא לארץ ישראל אחר כך, אבל לא אז באותו העת.

ונכנסתי לאדעס ביום רביעי הנזכר לעיל לעת ערב ובכל אותו היום לא נודע עדין לר' שמעון שבאתי עד הלילה ובא אצלי והיה בינינו שמחה גדולה לגדל אהבתנו העצומה מאד. ביום חמישי בבקר בעת שהתפללתי בא אלי רבי שמעון ודבר עמי אחר גמר תפלת שמונה־עשרה, בעוד שהייתי מעטף בטלית ותפלין, והתחיל לספר לי שבקל אוכל עכשו לנסע עמו יחד לארץ ישראל. ויודיע לי הדרך איך לקח הבילעט וכל ענין הנסיעה. והיה לי חשק גדול לנסע. אך רבו המניעות במחי, וגם לא היה בידי כי אם סך מועט על הוצאות בערך מאה רובל סוג. והשבתי לו שאני צריך לישב עצמי בזה, אבל לא היה הזמן מספיק להתישב הרבה כי אמר שהספינה תלך בסמוך אחר שבת וצריכין להתחיל להתעסק בענין הבילעט תכף. אף על פי כן בקשתי אותו שילך לביתו ואחר גמר התפלה אתישב איזה שעה על כל פנים ואשיב לו תשובה. והלך רבי שמעון ואני גמרתי התפלה ודעתי הלך אנה ואנה ולא יכלתי לשית עצה לנפשי, אחר כך נגמר בדעתי לנסע לארץ ישראל ואחר כך היה אצלי רבי שמעון והודעתי לו דעתי, ובאותו היום שלחתי העגלה שהיתה עמי עם האיש רבי ליבל מטיראוויצע שהיה עמי שיחזר לביתו, וביום חמישי נתתי שני קרבליך אדרוף [דמי קדימה] להסרסור שיקבל לי הבילעט, ונתעכבתי שם על שבת: