# קל

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/130/

והנה ביום חמישי הנזכר לעיל היינו מצפים לבוא למחוז חפצנו לצידון, אבל באמת זאת היבשה היה מגבול עכו. וביום ששי בבקר עברנו אצל עיר אחת מרחוק, ואמרו המאטראסין שהוא עכו. אבל הקפיטאן לא רצה לעמד שם כלל, ועברנו משם. ואחר חצות יום ששי ערב שבת קדש באנו עוד אל עיר אחת ושם שלשל האנקיר, ועמד שם. וזאת העיר היתה צור, ונכספתי לירד שם כי הבנתי כי משם הדרך קרוב יותר לצפת תובב"א. אבל לא ידעתי אם יש שם ישראלים, ונתעכבנו על הספינה, ולא היה לנו שום דבר על שבת ללפת בו את הפת, כי־אם סוחריס [צנימים]. ונתתי למטראס פאריס (מטבעות) שיקח לי לחם חם ומיני קשואין בעיר, ובקשי גדול הבין הרמזים שלנו והביא לנו דברים הנזכרים לעיל. והיה לנו בשבת מה לאכל.

ועמדה הספינה אצל צר עד אחר חצות ליל שבת קדש. וכמו שתי שעות אחר חצות ליל שבת קדש, זזה הספינה ממקומה, והלכנו שתים־עשרה שעות מצר לצידון. ובאנו ביום שבת קדש כמו שתי שעות אחר חצות היום לשפת עיר צידון, ושלשל האנקיר ועמדה הספינה. ואמרו לנו הקפיטאן והמטראסין שנרד מיד, כי הם רוצים לילך מכאן לבירוט. אבל אנחנו הפצרנו מאד שנתעכב על הספינה עד שיעבר שבת קדש, כדי שלא נצטרך לחלל שבת בטלטול החפצים ומעות וכו'. ובדחק גדול הכרח למלאת רצוננו, ועמדנו על הספינה עד תחלת ליל מוצאי שבת. וקדם שגמרתי ברכת המזון התחילו לחפז ולגרש אותנו, והכרחתי לירד בליל מוצאי שבת. והיה לנו בתחלה מזה קצת צער, כי איך נכנס בלילה לעיר שאין לנו שום מכיר, ואין יודעין הלשון, והיכן נלון בלילה עם החפצים. אבל מה יכלנו לעשות. וסמכנו על השם יתברך שבודאי יעזר לנו גם עתה, כאשר עזר לנו עד הנה.

ותכף בבואנו סמוך להחוף, אזי באו תכף הערביים הנושאים לחטף המשאוי שלנו, כדרכם תמיד כי כל אחד מקדים עצמו כדי שהוא יקבל שכר. ותכף נשאו החפצים שלנו אל הספר. ותכף כשבאנו אל הספר בא לקראתנו איש אחד ישראל. ובתחלה לא ידענו שהוא ישראל, ואחר כך נודע לנו שהוא ישראלי, וקרב אותנו מאד ונתן לנו מקום סמוך לבית המכס להניח שם החפצים, וללון שם בלילה. כי אי אפשר לכנס לעיר מחמת שלא היה שם בעל המכס שצריך לראות ולבדק אם אין לנו איזה סחורה. וגם הביא לנו מחצלת ופרש לפנינו, והיה לנו מקום מנוחה ברוך השם. ותכף נתקבצו אלינו איזה ישראלים ודברו עמנו, וקרבו אותנו מאד, ואמרו שיתנו לנו אכסניא טובה בחדר מיחד שיש בחצר בית הכנסת בשביל אורחים. והיה שם השמש ואמר שמחר בבקר יבוא ויכניס אותנו. ואחר כך דברתי עמהם איך לוקחין בכאן משקה להבדלה, ובצידון אין בנמצא יין מחמת החם רק שכר ויין שרף. והביא לי השמש יין־שרף ועלים של אילני לימוניס (למונים) להריח. והבדלתי, בעזרת השם יתברך: