# הקדמה

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/154-2/

אמר המעתיק מבאר בדברי רבנו הקדוש אור הגנוז והצפון מורנו רבי נחמן זכר צדיק לברכה, בכמה מקומות בספריו הקדושים מגדל כח הספורים שמספרין מצדיקים הקדושים מאשר עבר עליהם. כמובא בלקוטי מוהר"ן ח"א סימן רל"ד שעל ידי זה נטהר מחשבתו של האדם המספר ועל ידי זה נצול מצרות וממתיק כל הדינים שהם מבחינת מחין דקטנות וכו' עין שם. וכן כתב בספר המדות שלו מי שמספר מעשיות מצדיקים הקדוש ברוך הוא עושה לו חסד ומרמז זה בכתוב (תהלים נ"א) "מגדיל ישועות מלכו" (מאן מלכי רבנן) ועושה חסד למשיחו הינו למי שמספר ומשיח אותם. ועוד כתב בספרו ח"א סימן רמ"ח שעל ידי זה נתעורר לב האדם לעבודתו יתברך בחשק נמרץ. כי נתעורר אז על ידי זה הרשימו של אותו הצדיק מה שעשה על ידי עבודתו, ועל ידי זה נתעורר לב האדם לעבודתו יתברך.

ואמר, אשר הוא בעצמו, יען שכל הצדיקים היו שכיחים בקהלת־קדש מעז'בוז' ששם מקום הבעל שם טוב זכר צדיק לברכה, ורבם ככלם נתאכסנו בבית אביו ואמו הצדיקים ושמע מהם הרבה ספורים מצדיקים, על ידי זה היה עקר התעוררותו לעבודת השם עד שזכה למה שזכה, כמבאר מזה בשיחותיו הקדושות וגם כבר נתבאר בהקדמה לספר ימי מוהרנ"ת חלק ראשון כי כמו שבכלל תורתנו הקדושה גדולים מעשי השם, וגדול כח הספורים שבתורה, שבהם מתחיל התורה, כי מלבד תעלומות חכמה וסתרי תורה שיש בהם, גדול כחם גם על פי פשוטו לעורר לב האדם לזכות לקים התורה, כמו כן הספורים מהצדיקים גדול גם כן כחם לעורר לב האדם לעבודתו יתברך וללמד חדושי תורתם ולקימם באמת ובתמים כרצונו יתברך עין שם.

ועל קטב זה כבר נדפסו ספורים רבים מכל הצדיקים מהראשונים והאחרונים, מהאר"י זכרונו לברכה ומהבעל־שם־טוב הקדוש זכר צדיק לברכה, וכן כל הספורים הנפלאים מאדוננו מורנו ורבנו הקדוש רבי נחמן זכר צדיק לברכה, בספרי "חיי־מוהר"ן" ו"שבחי־הר"ן" ו"שיחות־הר"ן" מכל מה שעבר עליו במקומותיו למושבותיו, ובכל נסיעותיו הקדושות ובפרט מסדר הנסיעה הקדושה שלו לארץ ישראל כמבאר שם מעט כטפה מן הים מעצם התלאות וההרפתקאות שעברו עליו עד שזכה לבוא לשם ולזכות שם למה שזכה.

והנה אדוננו מורנו ורבנו הקדוש הרב רבי נחמן, זכר צדיק לברכה הוא גלה לנו במאמריו הקדושים גדל נפלאות מעלת קדשת ארץ ישראל גם עכשו כשהיא בגלות, כמו שאמר בפרוש בהתחלת המאמר תשעה תקונין יקירין סימן כ' בלקוטי מוהר"ן ח"א מי שרוצה להיות איש ישראלי, הינו שילך מדרגא לדרגא אי אפשר אלא על ידי ארץ ישראל. ושם סימן רל"ד כתב, כי ארץ ישראל הוא כלליות הקדשה של כל הקדשות. וגם גלה לנו גדל החיוב כמעט על כל אחד מישראל להיות בארץ ישראל לפי שעה על כל פנים, אם אי אפשר לו להשתקע ולדור שם בקביעות. ולבו היה בוער מאד לארץ ישראל כמו שכתב על פסוק ויקד ארצה בלקוטי א' סימן קנ"ה שהיה בוער לארץ ישראל לשון כיקוד אש. וגם אחר ביאתו מארץ ישראל היה גם כן השתוקקותו לארץ ישראל עצום ומפלג מאד בכלות הנפש ממש. כאשר אבותינו ספרו לנו אשר בהיותו בלמברג ישב עם אנשים בסעדה השלישית של שבת קדש שאז הוא רעוא דרעוין ודבר אז הרבה מגדל קדשת ארץ ישראל ברצון והשתוקקות עצום עד מאד עד שהחשיך הלילה ולא הכניסו עדין נר לביתו והרגישו האנשים שישבו אצלו שהתחיל לגוע. ויצעקו להביא נר לבית, ועוררו והקיצו אותו. והבינו אז אשר בגלל גדל השתוקקותו לארץ ישראל כלתה נפשו לצאת.

ושמעתי מאחד מאנשי־שלומנו אשר נרמז גם בתורתנו הקדושה אצל הסתלקות משה רבנו עליו השלום שיצאה נפשו בעת רעוא דרעוין בשבת במנחה מחמת גדל השתוקקותו לארץ ישראל, כי ידוע שהתפלל משה תקט"ו [חמש מאות וחמש־עשרה] תפלות לבוא לארץ ישראל ולבסוף כשאמר לו השם יתברך (דברים ל"ג) "זאת הארץ וכו' הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבר" מיד כתיב "וימת שם משה" וכו'. כי על ידי שמראין לו לאדם דבר הנחשק, ומונעין אותו מאתו, נתגבר החשק ביותר, כמו כן על ידי שהראה לו השם יתברך את הארץ, ואמר לו ושמה לא תעבר נתגבר חשקו ביותר עד שיצאה נפשו.

והנה יותר מכל תלמידיו הקדושים זכה מורנו הרב הצדיק הקדוש רבי נתן זכר צדיק לברכה לקבל דעתו הקדושה לשמר ולעשות ולקים. וכאשר הבין ממאמריו הקדושים שכל קדשת איש ישראלי תלוי בארץ ישראל, נכסוף נכסף מאד לזכות לבוא לארץ ישראל ושפך כמים לבו לפני השם יתברך שיזכה לבוא לשם. כאשר יראה הרואה התפלות הנוראות על זה בספר לקוטי תפלות שלו. וגם זכה לחדש הרבה חדושי תורה נפלאים לבאר איך שכל קדשת איש ישראלי תלוי בארץ ישראל הלא המה כתובים בספרי לקוטי הלכות שלו, עד שעזרו ה' לזכות לשבר כל המניעות ולבוא לארץ ישראל.

וכאשר מצאנו באמתחת כתביו הקדושים קנטרס מיחד נקרא גם כן בשם ימי מוהרנ"ת שכתב כל סדר נסיעתו באריכות, כל מחשבה דבור ומעשה שעל ידי זה הגיע לו רמז והתחזקות לבוא לארץ ישראל, או שעל ידי זה היה לו מניעה לארץ ישראל שגם זה בשביל החשק וכל הסבובים והטלטולים שהיה לו בנסיעה הזאת וכל מה שעבר עליו בכל מקום ומקום, וכבר כתבנו מקדם מגדל כח הספורים של הצדיקים מכל אשר עבר עליהם, לזאת אמרנו להדפיסו בכדי שיהיה לזכרון לאנשי שלומנו, ושיתעורר לב כל איש כמה צריכין להתחזק לבוא לארץ ישראל. כי אם צדיק גדול וקדוש כזה אשר הזמן היה יקר אצלו מאד, ושמר כל שעותיו ורגעיו לבל ילך רגע לאבוד רק עסק תמיד בעבודת השם בתורה ותפלה ובחדושין דאוריתא, אף על פי כן לגדל חבת ארץ ישראל סבב כמה סבובים וטלטולים ובכל מקום עבר עליו מה שעבר והוריד עצמו לקטנות עצום לעסק אז בנסיעתו במכירת ספרים ולבקש מקום ללון כאשר יספר בפנים הספר מה שעבר עליו בסטאמבול ובאלכסנדריה. וכל זה היה כדאי אצלו בשביל שיזכה לבוא לארץ ישראל, מכל־שכן וכל שכן אנן יתמי דיתמי, עוללים לא ראו אור, בודאי כדאי וכדאי לסבל טרחות ויגיעות רבות בכדי לזכות לבוא לארץ ישראל ולהיות על כל פנים פעם אחת בחייו בארץ ישראל אולי נזכה על ידי זה לשוב אליו יתברך באמת.

גם יבין המעין בספורים אלה גדל זריזותו בעבודת השם. כי בכל מקום בואו בטלטוליו הרבים והגדולים וכל מה שעבר עליו לא בלבל אותו שום דבר, אדרבא לקח מזה רמיזי דחכמתא להזכיר עצמו להתגבר על הכל ולבוא לארץ ישראל. וחדש בכל מקום בואו חדושי־תורה נפלאים המדברים מגדל מעלת קדשת ארץ ישראל המחיים ומשיבים נפש כל חי כאשר יספר בכמה מקומות בספר הזה. והרבה מהם נדפסו בספרו לקוטי הלכות ארח חיים חלק ב' שכל הלכה רביעי מהכרך הזה נתחדש אז בעת נסיעתו לארץ ישראל עין שם. ובבואו מים ליבשה לתחלת גבול ארץ ישראל לעיר צידון, חדש הלכות ברכת הודאות היחיד הלכה ד' המתחיל 'וזה בחינת ארבעה צריכין להודות יורדי הים' וכו' עין שם כמו שכתב שם בסוף ההלכה. וכל מי שיביט בעין האמת על ספור הנסיעה הזאת בטח יתעורר לבבו לעבודת השם ולזכות לבוא לארץ ישראל ולהתחיל מחדש בעבודתו יתברך והשם יתברך ירחם עלינו שנזכה כלנו לשוב לארצנו בביאת משיחנו במהרה בימינו אמן.

ימי מוהרנ"ת חלק שני