# הקדמה

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/154/

אמר המעתיק: ידוע מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (אבות א, יז): לא המדרש הוא העקר, אלא המעשה. ואמרו עוד (שם ד, יג): גדול התלמוד, שמביא לידי מעשה. והנה בכלל תורתנו הקדושה יש גופי תורה, שהן כל ההלכות, שמבארין כל מצוות התורה ומורין לנו את הדרך אשר נלך בו, ויש גם־כן ספורי התורה, שהם פרשיות הרבה שבספר בראשית, שמות וכו'. וכן בכל תנ"ך ותורה שבעל פה, יש בהם שני אפנים הנ"ל. והנה מצינו, שהתחלת התורה הקדושה היא דיקא מהספורים הקדושים, ועל דרך שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (רש"י בראשית א): לא היה צריך להתחיל התורה אלא מ"החדש הזה לכם" וכו', אלא משום "כח מעשיו הגיד לעמו" וכו', ועל־פי פשוטו גם־כן, כי כשם שאף־על־פי שעקר תכלית למוד התורה הוא המעשה הטוב, אף־על־פי־כן: גדול תלמוד, שמביא לידי מעשה. כמו־כן: גדולים מעשי ה', וגדול כח הספורים שבתורה. כי מלבד תעלומות חכמה וסתרי־תורה, אשר נעלם בהם, כמבאר הרבה בזה בזהר הקדוש, מלבד זה גם על־פי פשוטו הן הם עקר יסוד תורתנו הקדושה. כי על־ידם נתחזק ונתעורר לב האדם ברשפי אש שלהבתיה ללמד התורה ולהגות בה יומם ולילה ולקים ככל הכתוב בה ולהאמין בכל סודותיה, שהם בחינת: הנסתרות - לה' אלקינו. מאחר שרואה ולומד כל סדר מעשה־בראשית וסדר כל הדורות מאדם ועד נח ומנח עד אברהם וכו' וכו', עד שיצאו ישראל ממצרים וכו', ואכלו את המן ארבעים שנה, וזכו לקבלת התורה וכו', עד שנכנסו לארץ־ישראל וכו' - על־ידי כל זה נתעורר לב האדם ללמד התורה ולקימה. וכן בתורה שבעל־פה מצינו כיוצא בזה, כי יש בה הלכות ואגדות, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה בספרי, פרשת עקב: ולדבקה בו - דורשי רשומות אמרו: רצונך שתכיר מי שאמר והיה העולם, למד הגדה, שמתוך כך אתה מכיר את הקדוש־ברוך־הוא ומדבק בדרכיו. וכן אמרו במכילתא, פרשת בשלח: והישר בעיניו תעשה - אלו אגדות משבחות, הנשמעות באזני כל אדם. ואמרו ב"תנא־דבי־אליהו", פרק ב: בכל הארץ יצא קום - אלו ההגדות, שמקדשין שמו הגדול בהן. וכן עוד הפליגו רבותינו זכרונם לברכה במקומות הרבה בענין למוד ההגדות שבתורה, והכל מפני שהן ממשיכין לב האדם ומעוררין אותו לעבודתו יתברך ולקיום התורה:

והנה, בכל דור ודור עקר למוד התורה וקיום התורה וקיום כל קדשת ישראל, הכל הוא רק על־ידי חכמי הדור, שהם הצדיקים הגדולים שבכל דור. וכעין שדרשו רבותינו זכרונם לברכה במסכת מגלה, דף יא: ואף גם זאת וכו' - לא מאסתים - בימי כשדים, שהעמדתי להם דניאל וכו'; ולא געלתים - בימי יונים, שהעמדתי להם שמעון הצדיק וכו' להפר בריתי אתם וכו', שהעמדתי להם בית רבי וחכמי דורות וכו'. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (מכות כב:): כמה טפשאי וכו', דקימי מקמי ספר־תורה ולא קימי מקמי צורבא מרבנן וכו':

והנה בענין הצדיקים יש גם כן שני בחינות הנזכרות לעיל, כי מלבד החדושי תורה הנפלאים שמתגלים על ידם שמביאין את האדם לידי מעשה וקיום התורה, אלא אף גם הספורים הקדושים שמספרין מהם יש בהם כח גדול לעורר לב האדם לעבודתו יתברך, וללמד החדושי־תורה שלהם ולקימם באמת ובתמים כרצונו יתברך. והנה סמוך לדורותינו אלה בעקבות משיחא ממש חמל עלינו השם יתברך ושלח לנו מושיע ורב עיר וקדיש נ'ח'ת מ'ן' שמיא נ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה אור האורות וכו' הוא רבנו הקדוש וכו' בעל המחבר ספרי לקוטי מוהר"ן וספורי מעשיות וכו' וכו'. הוא הפליא לעשות להאיר עיני כל ישראל בחדושי תורתו ושיחותיו וספוריו ועניניו, כמבאר הרבה מזה בספריו הקדושים. והעמיד תלמידים הרבה חכמים וצדיקים גדולים. ואף על פי כן מגדל ההעלמה וההסתרה שהיה עליו בזה העולם, על דרך (בראשית א) "וירא אלקים את האור כי טוב" - לגנז (חגיגה יב.), על כן גם תלמידיו המקרבים אליו לא זכו לידע ולהשיג גם מקצת מן המקצת ממנו זכרונו לברכה, עד היכן הגיע נוראות נשגבות מעלת קדשתו והשגתו זכרונו לברכה. כי־אם על אחד מתלמידיו המבהקים הוא מורנו הצדיק הקדוש וכו' הרב רבי נתן זכרונו לברכה לחיי העולם הבא עליו העיד רבנו זכרונו לברכה בעצמו שהוא יודע ומשיג קצת מגדלת מעלתו כמבאר קצת מזה במקום אחר. והנה מבאר במקום אחר מה שהזהיר לאנשיו שישתדלו בזה הרבה, לדבר עם אנשים אחרים ולהודיע להם קצת משיחותיו ועניניו ומאמריו בכדי שיתעוררו על ידי זה לעבודתו יתברך. ופעם אחת אמר ברתת ובזיע ובהתלהבות גדול ורעדה גדולה בלשון זה, והודעתם לבניך ולבני בניך - אייערע קינדער זאלט איהר מודיע זיין וואס דא האט זיך גיטאהן [לבניכם תודיעו מה שנעשה כאן]. והנה הרב רבי נתן זכרונו לברכה הפליא לעשות בזה כל ימיו לקרב בני אדם לעבודת השם יתברך, ולהודיע להם מנוראות נשגבות מעלת קדשת רבנו זכר צדיק לברכה, ומעלת קדשת תורתו ושיחותיו וכו' וכל עניניו הקדושים. והרבה לכתב ספרים קדושים בזה ולהדפיסם, בכדי לקים (משלי ה) יפוצו מעינותיך חוצה. והן הם ספרי לקוטי מוהר"ן, ולקוטי עצות, וספר המדות, וספורי מעשיות, והשיחות שאחר הספורי מעשיות, וספר חיי מוהר"ן, וספרי לקוטי הלכות על כל ארבעה חלקי שלחן־ערוך, וספרי לקוטי תפלות. וכעת חפשנו באמתחת הכתבים שלו ומצאנו קונטרס אחד ונקרא שמו ימי מוהרנ"ת. ותכן ענינו הוא מה שרשם עוד לעצמו איזה ספורים קדושים ממה שעבר עליו בימי חייו הקדושים, ומענין ההתקרבות איך שזכה להתקרב אל רבנו זכר צדיק וקדוש לברכה. והמניעות אשר עברו עליו בזה, ואיך שחמל עליו השם יתברך וזכה לשברם. ועוד ענינים כאלו אשר על ידם יתעורר המעין לעבודת השם יתברך. גם נמצא בהם איזה ספורים וענינים מקדשת רבנו זכר צדיק וקדוש לברכה אשר מבארין כאן ביותר ממה שמבארים במקומות אחרים, ועוד ענינים יקרים וכו'. לכן אמרנו לזכות את הרבים גם בספורים אלה למען ידעו דור אחרון וכו', ויקים בנו מקרא שכתוב (הושע ו, ב-ג): יחיינו מימים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו, ונדעה נרדפה לדעת את ה' כשחר נכון מצאו ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ: אמן כן יהי רצון:

◇ ◇ ◇

נודע בין אנשי שלומנו, מה שדבר פעם אחת מורנו הרב הקדוש רבי נתן זצוק״ל, אודות אשר על הספר 'חיי מוהר"ן' אשר בו מספר מחייו הקדושים של אדמו״ר הקדוש מוהר״ן זצוק״ל - יחס השם 'חיים', ועל הספר 'ימי מוהרנ״ת' אשר בו מספר מהעתים אשר עברו עליו בעצמו - יחס השם 'ימים', ואמר מורנו מוהרנ״ת זכר צדיק לברכה על זה, כי אדמו״ר הקדוש זכה באמת לחיות בכל פעם חיים חדשים בהשגות נוראות ונפלאות של התורה הקדושה, אשר הם עקר החיים כמו שכתוב "כי הוא חייך", וכאשר פעם אחת התפאר בעצמו, ואמר: (חיי מוהר"ן סימן ח) 'אני חייתי היום חיים שלא חייתי עדין מעולם חיים כאלה', ועל כן לספורי חייו הקדושים נאה להם באמת ליחס השם 'חיים', אבל אנכי אשר אין לי לינק ולשאב שפע ולקבל חיות, כי אם על ידי אדמו״ר הקדוש אשר הוא חיי וארך ימי, המשפיע עלי בכל עת חכמה בינה ודעת, ורק על ידו זכיתי בכחו הגדול לשמר ולקדש את ימי, לחיות ימים טובים וקדושים בעבודתו יתברך, על כן השם 'ימים' נאה ליחס על ספרי, אשר אספר בו מהעתים אשר עברו עלי: מתוך ספר 'אמונת עתיך' לרבי אלטר טפליקער.