# קסא

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/161/

אחר־כך לקחו הקפיטאן והוליכו אותו להעיר. וגם קצת אנשים מספינתנו ירדו לעיר כדי לדבר שם עם הקונסליר (שגריר), ובאו אל העיר. והיו אצל איזה קונסליר של איזה אמה וקרב אותם קצת, ונודע להם שיעכבו בכאן הקפיטאן עם הספינה, ובשבילנו ישכר לנו ספינה אחרת. וכן היה. ובאותו היום בשבת־קדש צוה הקונסליר הנ"ל לקפיטאן שלנו להחזיר לנו מהשכירות סך שבעים טאליר, וגם אמר שביום מחר יבואו אליו וישתדל להחזיר לנו הכפר הנזכר לעיל. ואנחנו עמדנו על הספינה ועינינו כלות כל היום לשמע מה עלתה בם, ומה השיב להם הקונסליר הנזכר לעיל. לעת ערב חזרו אנשינו מהעיר והודיעו לנו כל הנזכר לעיל.

ביום ראשון פרשת דברים חזרנו והלכנו לתוך העיר, וגם אני נסעתי עמהם. ובאנו אל העיר ועמדנו שם כל היום, סוף דבר לא החזירו לנו הכפר. רק באותו יום ראשון שכרנו ספינה אחרת, ועלינו מיד עליה וטלטלנו עצמנו כלנו מספינה האחת לספינה השניה. ביום ראשון הנזכר לעיל חזרנו מהעיר ובאנו לספינה השניה הנזכרת לעיל. ביום שני התחילה הספינה לילך ולנסע כדי לבוא לאלכסנדריא שאינו רחוק משם רק בערך שני ימים כשיש רוח טובה, אבל לא היה לנו רוח טובה ונתעכבנו בדרך עד אחר תשעה באב, עד יום שלישי פרשת ואתחנן.

ובכל הדרך מחיפה לאלכסנדריא היה לנו יסורים גדולים מהמים. כי בשני הספינות הנזכר לעיל שהיו של ערביים לא רצו לתן לנו מים כי־אם בצמצום גדול במדה ובמשורה בדקדוק גדול, ועל פי הרב היו המים סרוחים. וגם ישיבתנו על הספינה היה בדחק גדול, ולא היה לנו שום מקום מנוחה כראוי. וגם היה לי על פי רב חלי הים, ונתתי הקאות כמה פעמים. ואף על פי כן הכל היה בחסד ובצר הרחיב לנו השם יתברך, ועזר לנו בכל עת. ואי אפשר לבאר בפרטיות מה שעבר עלינו. בכל יום נודה לך וכו' שבכל יום עמנו וכו' ובחסדי השם יתברך עזרנו, ובאנו ביום שלישי פרשת ואתחנן לקהלת־קדש אלכסנדריא: