# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/17-2/

והנה בכל שנה זו שהיא שנת תקפ"א הייתי טרוד מאד בענין הדפוס, ואף על פי כן בכל פעם היה לבי מתלהב מאד מאד לארץ ישראל. ואחר פסח נתעכבה הדפוס כמה וכמה שבועות עד סמוך לראש חדש מנחם אב שלא היה לי ניר על ההדפסה, ובכל אותו העת הייתי נכסף ומשתוקק מאד לדלג על ההרים ולבוא לארץ ישראל. אחר כך עזרני השם יתברך ונתן לי עצה שבעת שעמדה הדפוס ולא יכלתי להדפיס ספרים הגדולים שהתחלתי להדפיס, שאז אדפיס לעת עתה על ניר אחד ספר האלף־בית ובני שיחיה נתן מעותיו על זה והתחלנו להדפיסם.

ותכף נזדרזתי לחזר ולכתב מחדש כל שמות התנאים והאמוראים אשר מתחלה לא נדפס מהם כי־אם מעט מזעיר והתחלתי לעסק בזה, והיה לי בזה יגיעה גדולה מאד. ותכף כשעסקתי בזה בכתיבת שמות הצדיקים נתחזק בלבי שבצרוף זכות זה אזכה לבוא לארץ ישראל (עין בלקוטי הלכות או"ח נטילת ידים לסעודה הלכה ד' שם מבאר היטב ענין זה). כי באמת הזכרת שמות הצדיקים הוא דבר נפלא ונורא מאד מאד, ומועיל הרבה לעבודת השם יתברך, כאשר מבאר מזה קצת כבר. ועוד יש לאלקי מלין לבאר גדל מעלת הזכרת שמות הצדיקים ואין כאן מקומו. ועלה על דעתי שעל ידי שזכיתי לזכות את הרבים בזכות זה לסדר להם ביחד כל שמות הצדיקים וכל שמות התנאים ואמוראים שבכל הש"ס וספרי וכו' ומדרשים וכו' שזה הענין מסגל לזכות לארץ ישראל בבחינת "צדיקים יירשו ארץ", (תהלים ל"ז) שאי אפשר לבוא לארץ ישראל כי־אם בכח הצדיקים אמתיים וכו'. ומאז נתחזקתי יותר בכסופין חזקים יותר לנסע לארץ ישראל אבל ראיתי שאז תכף אי אפשר לנסע לארץ ישראל מחמת שאני צריך לגמר הדפוס.

והשם יתברך עזר לי שאחר כך בא הניר, וגמרתי הספרים הגדולים והקטנים על ראש השנה תקפ"ב בעזרת השם יתברך. והבאתי הספרים לאומאן וחלקתי אותם לאנשי שלומנו. עינם ראו ושמחו, וכלם תמהו על גדל ישועת השם אשר עזרני לגמר עסק ההדפסה אחרי מניעות עצומות כאלה. והודינו לה' חסדו ונפלאותיו אשר הפליא לעשות עמנו ועם כל ישראל לדורות עולם: