# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/17/

והנה במשך הזמן הזה נסע רבנו זכרונו לברכה למדודיבקע על שבת שירה כדרכו בכל שנה. ומשם נסע לקרמינטשאק והמתין שם איזה שבועות עד לדת בתו הצדקת מרת שרה תחיה שהיתה קרובה ללדת. והמתין שם עד שילדה בן זכר למזל טוב. וקדם לדתה היה רבנו זכרונו לברכה בצער גדול מאד מאד בלי שעור, ולא הראה שום פנים שחקות כלל. וגם לא הניח שיתנו לו שני תבשילין בסעדתו והיה יושב ומצפה שתלד בשלום. ואחר כך באותו הלילה שילדה בשלום בישועת השם בא בשמחה גדולה וצוה תכף להדליק נרות ולעשות משקה "פאנש" והמתין שם עד אחר המילה ואז היה גם כן בשמחה.

אחר־כך ביום שלישי למילה חלתה בתו היולדת הנזכרת לעיל, והיה לו צער גדול מאד מאד ויצא מקרמינטשאק בבהלה וחפזון גדול כמו הבורח ממש. ואחד מאנשיו שנסע עמו לשמשו נתמהמה שם קצת, הניחו שם וברח ממנו. והאיש הנזכר לעיל נשאר בקרמינטשאק והכרח לשכר עגלה ולרדף אחריו כמה פרסאות. ואמר רבנו זכרונו לברכה אז בעת שברח משם, שקרוב שתצא חיותו מגדל הצער, כי מה שעבר עליו בענין בניו ויוצאי־חלציו שיחיו לארך ימים ושנים אי אפשר לספר. כי בניו ויוצאי־חלציו הם סגלות יקרות מאד מאד והעולם צריכים אותם מאד מאד, ואמר שהם אילנות יקרים מאד ויגדלו מהם פרות נפלאים מאד והזהיר לכבדם מאד. ואמר שהגואל צדק יצא מיוצאי־חלציו וכו'. ונסע מקרמינטשאק ובא לביתו לפה ברסלב.

ולא נתמהמה הרבה ואז נסע מכאן הנסיעה הגדולה למדינת פאליסע לקהלת־קדש נאווריטש וכו' וחזר משם לאוסטרהא וזסלב וכו' כמבאר במקום אחר (חיי מוהר"ן סימן קנ"א). והנסיעה הזאת שטלטל עצמו בטלטול קשה כזה בלי שום טעם על פי פשוט היא פליאה גדולה. כי לא קבץ שום ממון בנסיעה זו, אדרבא פזר סך עצום מכיסו על הוצאות הדרך. על כן עדין אין שום אדם יודע שום רמז ופרוש על נסיעתו זאת שהיתה פליאה נשגבה מאד. וכן נסע כמה נסיעות בלי טעם על־פי פשוט כמו לשאריגרד וכו'. אבל נסיעה זאת נמשכה זמן גדול, והיו לו טלטולים קשים ועצומים, והוצאות הרבה ואין שום אדם יודע כונתו הנוראה בזה. ואמר שאם היו יודעים העולם על מה הוא נוסע היו מנשקים כל פסיעה ופסיעה של נסיעתו. ואמר שבכל פסיעה ופסיעה הוא מכריע את כל העולם כלו לכף זכות, וכבר מבאר מזה קצת במקום אחר (חיי מוהר"ן סימן קכ"א):