# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/2-2/

זה ימים רבים שיש לי כסופים וגעגועים והשתוקקות לארץ ישראל, ולמן היום אשר שמעתי מרבנו זכרונו לברכה התורות המדברים מעצם קדשת ארץ ישראל, ומכלם מובן, שכל קדשת איש הישראלי תלוי בארץ ישראל, מאז ועד עתה הנה אש תוקד בקרבי בוער כרשפי אש שלהבתיה לזכות לבוא לארץ ישראל. ובפרט מעת ששמעתי התורה הנוראה "ט' תקונין", שהזכיר אז רבנו זכרונו לברכה בעת שאמר התורה הנ"ל: וכל מי שרוצה להיות איש ישראלי דהינו שילך מדרגא לדרגא אי אפשר לזכות לזה כי־אם על ידי ארץ ישראל. ואמר אז, כשמנצחין המלחמה ובאין לארץ ישראל אז נקרא איש מלחמה כי קדם שבאין לארץ ישראל אז אל יתהלל חוגר כמפתח אבל כשמנצחין אז נקרא איש מלחמה. ואחר כך אמר כל התורה הנזכרת לעיל איך זוכין לבוא לארץ ישראל, אשרי אזן השומעה.

ואחר־כך סמוך אחר שאמר התורה הנזכרת לעיל שאלתי אותו זכרונו לברכה מה כונתכם בזה שאמרתם שעקר הוא ארץ ישראל. וגער עלי וענה ואמר, כונתי כפשוטו את ארץ ישראל הזאת עם אלו הבתים. (ואמר בלשון אשכנז בזו הלשון: איך מיין טאקי דאס ארץ ישראל מיט די שטיבער מיט די הייזער) הינו שכל כונתי כפשוטו שצריך כל איש ישראל לבוא לארץ ישראל הגשמי הזה, שמישב באלו הבתים והחצרות העומדים שם בצפת וטבריה ושארי מקומות ארץ ישראל. כי כל המצוות צריכין לעשות כפשוטו דיקא ואי אפשר לזכות אל הקדשה כי־אם על ידי ארץ ישראל הזה הידועה לנו שישראל נוסעים לשם.

והנה מאז הבנתי שרצונו בפשיטות שנבוא כלנו לארץ ישראל, ומן אז והלאה נכסוף נכספתי מאד מאד להיות בארץ ישראל. אך רבו המניעות מאד, כי בחיים חיותו זכרונו לברכה לא יכלתי לנסע לארץ ישראל לקבע דירתי שם. כי לא יכלתי לפרד ממנו כלל. אשר הוא חיי וארך ימי ובלעדו אין לי שום חיות כלל. ולנסע לבדי על מנת לחזר גם כן היה קשה עלי מחמת כמה טעמים, ומגדל ההוצאה שלא היה בידי. וגם איך אפשר לפרד זמן רב כל כך מרבנו זכרונו לברכה. אשר הייתי רגיל להיות לפניו בכל פעם ושמעתי בכל פעם דברי אלקים חיים המזכין את הרבים לדורי דורות. הן על כל אלה לא יכלתי לנסע אז, אבל רצוני היה חזק לנסע לארץ ישראל בכל פעם שנזכרתי מחבת ארץ ישראל.

גם כמה פעמים דבר עמנו בשיחותיו הקדושות ועשה לנו חשק לארץ ישראל. והודיע לנו שהוא דבר קל לבוא לארץ ישראל, ואין צריכין הוצאה רבה כמו שסוברין העולם, ושאינו מסכן כמו שסוברין העולם. ומכתלי דבריו הבנתי שרצונו שנהיה בארץ ישראל. גם פעם אחת כשספר מעצם המניעות והסכנות שהיו עליו בסטאנבול, ואיך שהיה בסכנה גדולה קדם שבא לארץ ישראל וכו' וכו', אז ענה ואמר לנו שאנחנו נוכל לבוא לארץ ישראל בנקל. כאומר, שעלינו לא יתגברו מניעות וסכנות כאלה כמו שהיו עליו, ואם נרצה נוכל לבוא לארץ ישראל. ואלו הדבורים תחובים בלבי מאז ועד הנה והמה היו בעזרי לחזק חשקי לנסע לנסע לארץ ישראל.