# כב

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/22-2/

אחר־כך אכלתי סעדת הצהרים בבית רבי אברהם ונסעו כל אנשי־שלומנו לביתם. בתוך אנשינו היה שם רך בשנים שהיה שם פעם ראשונה. והוא רבי חיים נחום בן רבי שמואל מזורין. והוא היה אלמן שגרש אשתו ובא לביתי זה שני חדשים קדם חנכה, וקרבתי אותו מאד מחמת אהבת אביו שהיה מאנשי־שלומנו. והייתי חפץ מאד לעשת שדוך עמו, אבל לא נזדמן. וגם מחמת שבדעתי היה טמון ענין הנסיעה לארץ ישראל ולא יכלתי לקבל עלי ההתחיבות שלי. והרב ורבי יוסקא נרם יאיר לא רצו לקבל עליהם כלל שום התחיבות בקהלת־קדש ברסלב.

אבל מאת השם היתה שהאיש הנזכר לעיל נתעכב בביתי עד סמוך לערב ראש חדש שבט, והייתי רוצה לקבלו עמי לאומאן. אבל מחמת קלקול הדרך עד שהכרחתי לשכר עגלה רק להיסין לבד על כן לא לקחתי שום אדם כי־אם את רבי מנדיל מטולטשין לבדו שנסע עמי כל הדרך עד קהלת קדש אדעס ומשם חזר לביתו. ועל כן נתעכב האלמן רבי חיים נחום בביתי עד לאחר שבת שאז נסע בני שיחיה ושאר אנשי־שלומנו. וקבלו את רבי חיים נחום וכו' כאשר צויתי קדם נסיעתי מביתי שיקבלו אותו לאומאן על הוצאות שלי. וכן היה, שהביאו אותו עמהם ואני סלקתי להם בעד ההוצאות.

ואחר שבאנו מציון הקדוש ואכלנו סעדת הצהרים התחלנו לדבר משדוכים אולי ימצא שם איזה שדוך לפניו. וברוך השם היושב ומזוג זווגים שבתוך כך נזדמן שדוך הגון מאד לפניו עם אחד מחשובי אנשי־שלומנו, הותיק הרבני מורנו הרב רבי זלמן מאומאן. ורבי יוסקא נרו יאיר והרב נרו יאיר כבר היו מוכנים לנסע לביתם ורציתי לעכבם להמתין עד שיגמר השדוך, ולא רצו רק תכף ומיד נתרצה רבי יוסקא מעצמו בשמחה גדולה וקבל בקנין אגב סודר על כל התחיבות המלבושים להאלמן. ואני לא נתחיבתי כי־אם חמשים זהובים לקבלם בטשערין, והם נסעו לשלום לביתם והאלמן הנזכר לעיל עם בני שיחיה ושאר אנשי־שלומנו שהיו על אותה העגלה כלם נתעכבו באומן עמי, ובלילה נגמר השדוך למזל טוב וגם זה חזק ושמח אותי שזכיתי לגמר מצוה כזאת להשיא יתום חשוב כזה בר אורין ובנו של איש כשר ונכבד מאד מיקירי אנשי־שלומנו: