# כד

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/24/

באותו זמן, בין שבועות לראש־השנה, נשתדך רבנו זכרונו לברכה עם אשתו השניה מברד, ואחר־כך בא לביתו ואמר בשבת־קדש: אספר לכם ענין נסיעה שלי. וספר המעשה של הזבוב והעכביש וכו' בספורי־מעשיות (מעשה ז') ; ואין מי שיודע מה שיכות יש למעשה זאת לענין נסיעתו, ואני לא זכיתי להיות אז אצלו. גם ספר אז המעשה מהרב, שהיה לו בן יחיד וכו' (מעשה ח'). אחר־כך נסע רבנו זכרונו לברכה למעדודיבקע, כדרכו בכל שנה, ואמר שם תורה וחזר לביתו. בחדש אלול היו הנשואין שלו עם אשתו השניה, וגם אז לא זכיתי להיות, ואמר אז, שכל מי שהיה אצל החפה שלו, מחלו לו על כל עוונותיו:

נשמט בדפוס והשלם מכתב יד רבי אלטר טעפליקר זצ"ל:

וקדם החפה בזה מאד את איש אחד מאנשי שלומנו, וגרשו לחוץ, ואחר החפה חזר וקרבו. ואמר שהיה צריך שימחלו לו עוונותיו, ולא היה לו עוד עון שימחלו לו וכו'. והדבר פלא, וכבר ידענו שאי אפשר להבין היטב דברי הצדיקים אמתיים שמדברים לפעמים דברי פלאות, בפרט דברי רבנו ז"ל שהיו עמקים מאד מאד: עד כאן נשמט.