# כז

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/27/

בערב פסח בשנת תקס"ח הנ"ל נולד בני יצחק שיחיה ונכנס לברית בשביעי של פסח. וחותני זכרונו לברכה כבר חלה חליו אשר מת בה כנ"ל, ולא היה יכול לכנס בבית הכנסת להיות סנדק.

ואני נתעכבתי במאהלוב גם בחג השבועות ואחריו קצת. עד אשר זכיתי בפרשת בלק שהגיע לי ידיעה שרבנו זכרונו לברכה כבר בא לביתו בשלום ותחי רוחי ממש, ישתבח שמו יתברך לעד ולנצח על כל החסד הנפלא והנורא הזה שעשה עמנו ועם כל העולם, מה שזכינו שחזר רבנו זכרונו לברכה בחיים מלמברג שלא על פי דרך הטבע כלל, כאשר אמרו הרופאים שאי אפשר לו לחיות כי אם כמו חדש אחד ואי אפשר לו לסע דרך כזה וכו'. והשם יתברך עשה נסים עצומים ונפלאים וחזר לביתו בשלום וחי אחר כך בנס שתי שנים ויותר קצת אשר באלו השנים החיה אותנו מאד מאד וגלה תורות ושיחות ומעשיות נפלאות ונוראות אשר אין דגמתם.

ובגדל חלישותו בלי שעור באלו השנים אשר כמעט שנגוע בכל יום ויום, אף על פי כן עסק עמנו ועם כל העולמות וכו' וכו' בתקונים נפלאים וכו' יותר מבתחלה. אשר לדעתי כל ההשארה שנשאר ממנו עמנו איזה התגלות מהשגות דעתו הנוראה, הכל היה בכח הפעלות של אותן השנים האחרונים כפי שאני מבין מרחוק. יתברך שמו לעד על כל הטובה הזאת. והמשים לבו לדבריו הקדושים הנאמרים בספריו הקדושים ויעין בהם באמת יבין מעט עצם הטובה והחסד הזה מה שזכינו לקבל מרבנו זכרונו לברכה ואין להאריך: