# כט

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/29-2/

ביום ששי נסעתי קדם אור היום מזלאטיפאליע, ובאנו לכפר קרוסניסילקע שיושב שם ידידנו רבי זאב, ולא מצאנו אותו בביתו. משם נסענו לקהלת קדש קאמינקע וכבר עבר חצות היום ונתעכבנו שם על שבת שירה. ומאת השם היתה שנסע עמי רבי גרשון הנ"ל שהיה נצרך שם לענינו בקהלת־קדש קאמינקע, כי יש לו שם מחתנים כל בית הרב דשם. ובשבת היו אצלנו רבי יוסף הירש גיסו של רבי גרשון ואיש אחד ממדבדיבקא שהוא חתן החזן דשם.

גם רבי ישעיה חתן הרב היה כל היום אצלנו, וספר לי אז שהיה פעם אחת אצל רבנו זכרונו לברכה בעת שהלך עם אחד בשליחות מהשפאלער, ולצרך חותנו הרב. וספר לי כל המעשה איך נכנס לרבנו זכרונו לברכה, ושנפל עליו אימה ופחד גדול עד מאד, ושדבר עמו הרבה וכפי הנראה מדבריו שרבי ישעיה הנ"ל ספר לו כל לבו. ושנמשך עליו אז יראה והתעוררות לתשובה מאד כדרך כל האנשים שנכנסו אצלו זכרונו לברכה, כמפרסם שתכף כשנכנס אליו אחד בא עליו התעוררות גדול לתשובה מאד, ומי שנשאר על עמדו ולא נפרד ממנו נעשה איש כשר וירא השם מרבים, כמפרסם. וספר איך שאחר כך כשבא לביתו הבינו קצתם שהיה שם. והיו לו יסורים גדולים ומחמת זה לא היה יכול לסע יותר. ועכשיו הוא יודע בעצמו ההפרש וההבדל בין אם היה אצלו ובין עכשו, ושעקרו אותו מחיים אמתיים. וגם כל אדם המסתכל על האמת יכול לראות האמת אם עשו לו טובה על ידי זה שעכבו אותו מלהתקרב לרבנו זכרונו לברכה או עשו לו רעה שאין דגמתה מעות אשר לא יוכלו לתקן וכו':