# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/3/

בשנת תקס"ג הנ"ל בראש חדש כסלו נולד בני שכנא שיחיה. באותו החרף שנת תקס"ג היו הנשואין של בתו מרת שרה תחיה עם בעלה מורנו יצחק אייזיק נרו יאיר, בראש חדש ניסן ביום חמישי בקהלת־קדש מדודיבקע. ורבנו זכרונו לברכה כשנסע למדודיבקע כנ"ל נתעכב שם עד אחר הנשואין.

ואני בשמעי זאת בנעמירוב, אזרתי חלצי ונסעתי אליו למדודיבקע, ובאתי אליו זכרונו לברכה ביום פורים, וישבתי אצלו בסעדת פורים. והוא זכרונו לברכה רקד הרבה באותו הפורים. גם בחנכה באותה השנה אחר התורה רקד הרבה, גם בשמחת תורה באותה השנה רקד הרבה. וכן על נשואי בתו הנ"ל רקד הרבה. ואמר אחר כך אני רקדתי הרבה בשנה זאת וכו' וכבר נרשם מעט מזה (עין שיחות הר"ן קל"א. חיי מוהר"ן קט"ז, רס"ג) שרצה לבטל הגזרות והפונקטין שנשמעו אז וכו' כי על ידי המחאת כף ורקודין ממתיקים דינין וכו'.

ואני זכיתי להיות אצלו שם מפורים עד אחר פסח. והייתי על החתנה הקדושה של בתו הנ"ל, ושמעתי שם תורה גבוה לשמש שם אהל בהם (לקוטי מוהר"ן סימן מ"ט) (ובשעת אמירת התורה הזאת התחיל רק מפסוק והוא כחתן יוצא מחפתו) ועצם רבוי המניעות שהיה לי על נסיעה זו למדודיבקע אין לשער.

אחר־כך חזרתי משם בשלום עם רבנו זכרונו לברכה שנסעתי עמו לשמשו בדרך, ושמעתי תורה הרבה ושיחות נפלאות מפיו הקדוש בדרך ובאתי לביתי בשלום. ואחר כך בסמוך יצאה גם זוגתי משלחן אבי נרו יאיר, ואז פסק אבי לזון אותנו והתחלנו לזון על שלחני בחסדי השם.

באותו הקיץ הרבו המתנגדים לשון הרע בפני דודו הרב וכו' מורנו הרב רבי ברוך הנ"ל, עד שגם הוא התחיל לחלק עליו ז"ל.

באותו הקיץ בזה אותי רבנו פעם אחת בשבת אחת, ואחר כך כשבא מהדרך חזר וקרבני הרבה וכאב את בנו הרצני.