# לא

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/31-2/

והנה בליל שבת שירה בא על דעתי מענין הפרשה שמדברת מנסיעה לארץ ישראל כי הפרשה מתחלת ויהי בשלח פרעה את העם וכו', דהינו שיצאו ישראל ממצרים. וזה ידוע שכל יציאת מצרים היה לבוא לארץ ישראל, כמו שכתוב (שמות ג) "אעלה אתכם מעני מצרים... אל ארץ טובה" וכו'. וכן הפרשה הזאת מדברת תכף מענין הדרך לארץ ישראל כמו שכתוב שם ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא, לארץ ישראל. שהיו הולכין לשם כפרוש רש"י וכו'. וכל ענין הפרשה זאת מצאתי בה היטב כל ענין נסיעתי לארץ ישראל.

כי מבאר בפרשה הזאת שצריכין לסבב הדרך לבוא לארץ ישראל כמו שכתוב ולא נחם אלקים דרך וכו', ויסב אלקים את העם דרך המדבר ים סוף, כי גם אנחנו הסב אלקים אותנו. כי דרכנו הישר לארץ ישראל הוא דרך אדעס, וקהלת־קדש אדעס קרובה לנו לקהלת קדש ברסלב, ובכל יום ויום מצויים עוברים ושבים הרבה מברסלב לאדעס כי כל המשא ומתן של רב העיר ההיא ושבסביבותינו הוא באדעס. ואני הכרחתי לסבב הדרך לאדעס כל־כך הרבה דרך קאמינקע וטשערין וטשירקאס וקרימינטשאג וכו' עד שבאתי לאדעס, כי התורה בכל אדם ובכל זמן. והוטב בעיני מאד שמצאתי רמז גדול לנסיעתי מבאר בתורה בפרשה הזאת. ואז התחלתי לחשב בדעתי איזה ענין וטעם לזה מה שצריכין לסבב דיקא הדרך כשרוצין לבוא לארץ ישראל. אבל עדין לא מצאתי טעם נכון ומבאר היטב, רק מרחוק נראה איזה רמזים לזה. ודברתי מענין שיחה זאת בסעדת ליל שבת לפני העולם, איך שמבאר בתורה שלבוא לארץ ישראל צריכין לסבב הדרך, והם לא הבינו מה כונתי כי לא ידעו שבדעתי לנסע לארץ ישראל בנסיעה הזאת.

והנה אחר כך בא על דעתי איזה טעם קצת מה שצריכין לסבב הדרך לבוא לארץ ישראל, והוא מבאר לעין על פי תורתו של רבנו זכרונו לברכה. אמרתי אגב גררא אכתב גם זה כאן והוא כי מבאר בהתורה "ויהי נא פי שנים ברוחך" (בסימן ס" בלקוטי מוהר"ן) שכל המניעות שבעולם מדבר שבקדשה כלם הם בשביל החשק כדי שיתגבר החשק ביותר. וכל מה שהנחשק גדול ביותר אז המניעה גדולה ביותר כדי שיתגבר החשק ביותר. כי המניעה היא רק בשביל החשק כי על ידי המניעה מתגבר החשק ביותר. כמו שמראין איזה דבר לפני תינוק, וחוטפין ממנו, שאז מתגבר חשקו ביותר ורץ ורודף מאד אחרי הדבר הזה, כמו כן על ידי שמונעים את האדם מהדבר שבקדשה על ידי זה מתגבר חשקו יותר ויותר. ועל כן כל מה שהנחשק גדול יותר נותנין לו מניעות יותר ויותר, כדי שיתגבר חשקו יותר ויותר וכו', עין שם כל זה היטב כי הם דברים המכרחים מאד מאד למעשה.

ומי שיקח דברים אלה בלבו היטב באמת, יוכל על ידי זה לשבר ולעבר על כל המניעות שבעולם, ולהשיג ולהגיע לכל הדברים שבקדשה שירצה כי אין דבר שימנעהו. כי אם יתגבר חשקו ישבר כל המניעות. כי כל המניעות לא באו כי־אם בשביל החשק, כי על ידי המניעות יוכל להבין כמה גדול מעלת הנחשק, וכל מה שהמניעות מתגברין יותר ויותר, על ידי זה יוכל להבין כמה גדול מעלת הנחשק וכו', עין שם כל זה היטב.

ועתה מבאר לעין בשביל זה סבב אלקים את העם ולא נחם אלקים בדרך הקרוב, כי בכונה סבבם בדרכים רחוקים והרחיקם מארץ ישראל שלא יבואו מיד לארץ ישראל, כדי שיתגבר חשקם יותר ויותר על ידי גדל המניעות של רחוק הדרך ותקף המלחמות שראו, שעל ידי כל זה יתגבר חשקם יותר ויותר של כל הרוצים לבוא באמת לארץ ישראל. ומי שלא יוכל לעמד בנסיון הזה, באמת לא יבוא לארץ ישראל. כי כך מדתו של הקדוש ברוך הוא שמנסה את האדם על ידי המניעות הגדולות שמזמין קדם כל דבר שבקדשה, בפרט קדם כל דבר שבקדשה שכל היהדות תלוי בו כגון לבוא לארץ ישראל, או להתקרב להצדיק האמת שאז מזמין לו מניעות הנדמות למניעות גדולות וקשות מאד. והכל בשביל החשק כדי שיתגבר חשקו ביותר כנ"ל, כי על ידי המניעות גדולות ועצומות יוכל להבין כמה גדול מעלת הנחשק, ואז יתגבר שיהיה לו חשק וכסופין גדולים כפי תקף המניעה. ואז אם יתגבר בחשק וכסופין, בודאי ישבר כל המניעות ויבוא אל הצדיק האמת ולארץ ישראל, כי המניעות לא באו אלא בשביל החשק כנ"ל. ולהפוך מי שלא יוכל לעמד בנסיון יתרחק על ידי זה. כי כל מה שמסבב ומגלגל השם יתברך עם כל אדם שבעולם מגדול ועד קטן הכל הוא בשביל נסיונות. כי האדם לא בא לעולם הזה השפל כי־אם בשביל נסיונות כידוע, ויתר מזה אין להאריך כאן: