# לג

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/33/

אחר ראש השנה הנ"ל שלח את אחיו הרב רבי יחיאל זכרונו לברכה למז'יבוז' שילך על ציון קברו הקדוש של הבעל שם טוב זכר צדיק לברכה, ויבקש עליו רחמים שיתן לו השם יתברך רפואה שלמה למחלתו הכבדה רחמנא לצלן. והפציר חברי רבי נפתלי את רבי יחיאל הנ"ל שיקבל אותו גם כן לקהלת קדש מז'יבוז' כי היה חפץ גם כן להיות על קבר הבעל שם טוב זכרונו לברכה, ומלא רצונו והבטיחו לקבלו עמו. אחר כך נודע לי הדבר והפצרתי גם כן הרבה את רבי יחיאל עד שנתרצה עמי גם כן לקבל אותי לשם.

ונסענו שנינו עם רבי יחיאל הנ"ל לקהלת קדש מז'יבוז' בין כסה לעשור והיינו שם ביום הכפורים. וקדם יום הכפורים היינו על קבר הבעל שם טוב זכר צדיק וקדוש לברכה. ואז הראינו שם את ספרו לקוטי מוהר"ן שנדפס מחדש לפני איזה אנשים מפלגים והוטב בעיניהם מאד מאד בלי שעור. ואחר יום הכפורים חזרנו משם ומדי עברנו בקהלת־קדש נעמירוב נתעכבתי בנעמירוב בביתי על חג הסכות והם נסעו לכאן לקהלת קדש ברסלב. ואחר ימים הראשונים במוצאי שבת מיד נסעתי לברסלב והייתי בכאן עד אחר שמחת תורה:

נשמט בדפוס והשלם מכתב יד רבי אלטר טעפליקר זצ"ל:

ואז באה לכאן אחותו הצדקת מחמעלניק ורצתה לעשות שלום בינו ובין הרב וכו' מורנו הרב רבי ברוך ז"ל. כי בעת שנסענו למז'יבוז' נסענו דרך מחמעלניק, כדי שתסע אחותו גם כן לקהלת קדש מז'יבוז' להתפלל עליו על קבר הבעל שם טוב ז"ל, כי כן צוה רבנו ז"ל. ואחותו היתה חשובה בעיניו מאד אצל הרב רבי ברוך ז"ל, ודברה עמו על דבר המחלקת שחולק בחנם על רבנו ז"ל. והציל את עצמו מאד, וספר לפניה שזה בסמוך למד בספר הזהר ולא הבין איזה מאמר בזהר הקדוש, וקבל על עצמו שלא יחלק עוד על רבנו ז"ל, ואז הבין מיד דברי הזהר הקדוש. והביא עדים על זה מגדולי מקרביו שספר לפניהם ענין זה של למוד הזהר.

ועוד שמעה אחותו מפיו דברים רבים כאלה שהיו נוטים לשלום, ומחמת זה באה בכונה לכאן, כדי לדבר על לב רבנו ז''ל שיסע לקהלת קדש מז'יבוז' כדי שיתפיס עם דודו הרב, מורינו הרב רבי ברוך זצ"ל. ובאה לפה בחול המועד סכות, ונתרצה רבנו ז''ל לדבריה, ונסע מיד אחר סכות לקהלת קדש מז'יבוז'.

ובבואו לשם ספרו לו מיד אנשי הרב ששמעו דברים הנוטים לשלום מפיו, וכיוצא בזה. אבל הבעל דבר התגרה בזה מאד, ונתהפך לבו. ובעת שנכנס רבנו ז''ל לביתו התחתון ורצה לעלות על העליה לדבר עמו, בתוך כך נתמלא רוגז בבית עליתו ודבר דברי כעס. ורבנו ז"ל בשמעו זאת חזר משם מיד, כי רבנו ז''ל לא רצה לדבר מזה כלל: עד כאן נשמט.