# לח

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/38/

והנה בשנה הזאת לא היו אתרוגים מצויים כלל וכבר עבר ראש השנה ויום הכפורים ושנים ושלשה ימים אחר כך ועדין לא הגיעו אתרוגים למדינתנו. ובליל מוצאי שבת שהוא יום א' לפני סכות הגיעו אתרוגים לקהלת קדש נעמירוב והיה שם רעש גדול ונורא מאד, כי כמה אנשים המתינו בנעמירוב על אתרוגים. והשם יתברך סבב ברחמיו ששלחו אתרוגים גם לפה ברסלב. ורבי נפתלי נסע עם האיש שהולכם לפה כדי שלא יסע עם האתרוגים למקום אחר. ובאו לפה ביום ראשון איזה שעות קדם אור היום והקיצו את רבנו זכרונו לברכה וקנה אתרוג נאה ונפלא והיה לו שמחה וחדוה גדולה רבה ועצומה בלי שעור.

ואמר לר' נפתלי הלא כשנכנסת להעיר לפה נתגלה אור גדול בכל העולמות. כי ידעתי שיהיו אתרוגים כי הייתי בטוח על תפלתו של הצדיק הרב הגאון מברדיטשוב זכר צדיק וקדוש לברכה כי הלא הוא הפאר הקהלה שלנו (הינו של כל המפרסמים). אך שיגיע גם אתרוג לפה (וואס דא איז דיא פאבריק פון יודעשקייט - שכאן הוא בית היוצר של יהדות) זהו דבר נפלא.

וגדל השמחה שהיה לו מזה וכל מה שדבר בזה אי אפשר לבאר. ואמר ששלשה ימים לא הרגיש כלל החולאת הכבד שלו מעצם השמחה. ואמר שהיו צריכים לקרא כלי זמר מגדל השמחה. וגם אחר סכות כשבאתי לפניו דבר גם כן הרבה מזה מענין האתרוג והפליג מאד מאד בגדל מעלת מצות אתרוג וכבר נכתב מזה קצת במקום אחר (שיחות הר"ן קכ"ה). כי באותו השנה לא ברכו כלל על האתרוג בכמה וכמה עירות. ובכמה עירות נתנו הון רב בעד אתרוג ששים ושבעים אדומים. והפליג רבנו זכרונו לברכה מאד בחכמת ישראל שיודעים לכון האמת לפזר הון רב בשביל מצוה זאת דיקא כי היא יקרה מאד מאד. ואמר שטוב שלא נתגלו טעמי המצוות וסגלתן כמובא שם במדרש, כי אם היו יודעין מעלת האתרוג מי יודע מה היו עושין בשביל האתרוג וכו'.