# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/4/

בשנת תקס"ד לפ"ק נפטרה אמי זכרונה לברכה ביום חמישי ב' כסלו. אחר כך אחר שבת חנכה צוה עלי ללמד הרבה פוסק וכו'.

אחר־כך בקיץ צוה עלי להתחיל ללמד קבלה ומעשה שהיה כך היה, שאני באתי אליו עם רבי נפתלי, ואמר לי אני הבאתי אותך עתה כי רציתי לומר לך הנהגה חדשה (הינו ללמד קבלה) ורצה שאבוא אליו, ועל ידי זה סבב השם יתברך עד שבאתי אליו ואז וכו'.

באותה השנה סמוך לשבת נחמו נפטרה בתו מרת פיגא זכרונה לברכה וכו':

בשנת תקס"ה בחשון היו הנשואין של בתו מרת מרים זכרונה לברכה, שהיתה כלתו של הגאון מולטשיסק. ורקד הרבה פה בברסלב בשבת ראש חדש חשון שאז היה ה"פארשפיל". ואני זכיתי לנסע עמו על החתנה לקהלת ולטשיסק כאשר פקד עלי.

באותו העת צוה עלי להתחיל לחשב תורה, אבל עדין לא צוה לכתבה, ואמר שבפעם אחרת יצוה עלי גם לכתב. גם צוה עלי ועל שאר אנשי־שלומנו לומר תקון חצות, גם צוה אז עוד לכמה מאנשי־שלומנו לחשב תורה.

והנה בכל הענינים האלה שהזכרתי שעברו עלי באלו השנים הנ"ל, יש הרבה לספר אשר לא יספיקו המון יריעות. כי יש הרבה דברים מאד שלא הזכרתי כאן כלל, וגם מה שהזכרתי לא נכתב כי אם ברמז כטפה מן הים: