# מ

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/40/

במוצאי אותו שבת פרשת נח הנ"ל ספר לפנינו המעשה של השני בנים שנחלפו (ספורי מעשיות י"א), ומתחלה דבר מפ"ב וכו' ואמר לענין זה שיש היכלי התמורות ששם נחלפין לפעמים הנשמות. ואמר שכבר ארע מעשה כזה שהיה מלך שהיתה בביתו שפחה וכו' וספר כל המעשה הנ"ל של השני בנים שנחלפו. כי כך היה אצל כל מעשה שהתחלת ספור כל מעשה היה על ידי שדברו לפניו מאיזה ענין שעל ידי זה היה לו אתערותא דלתתא לספר אותה המעשה, מחמת שהיה אצלו איזה שיכות וקשר להענין שספרו לפניו עם המעשה הקדוש שהיה צריך לגלות כפי השגתו הנוראה. וכן ברב התורות היה מעין זה שעל פי רב גלה תורה מעין אותה השיחה שספרו עמו העולם, וכל זה אי אפשר לציר כי אם מי שהיה עומד אצלו אז והיה לו מח בקדקדו להסתכל על זה היה רואה נפלאות השם ונוראותיו אצל כל תורה ושיחה שגלה, בפרט אצל המעשיות שגלה, בפרט אצל המעשה הנוראה הגדולה מכלם שהיא המעשה האחרונה של השבעה בעטלערס. ומעט מזה יבאר עוד לקמן במקומו (סימן מ"ב מ"ג).