# מא

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/41/

באותו החרף תק"ע הנ"ל אמר כמה תורות וגם ספר כמה מעשיות גדולות ונוראות, דהינו מעשה הנ"ל של שני בנים שנחלפו (ספורי מעשיות י"א), ומעשה של הבעל תפלה (שם י"ב), ומעשה של השבעה בעטלערס (שם י"ג) כלם ספר באותו החרף הנ"ל עד הפסח. ואחר פסח יצא מפה לאומין להסתלק שם כמבאר במקום אחר (חיי מוהר"ן קפ"ה). ומעט מזה יתבאר כאן גם כן. ודבר עמי מזה באומין ואמר, בחרף העבר אמרתי הרבה תורה ומעשיות בברסלב, והיה מתגעגע על שעתה באומין אינו יכול לדבר ולגלות כל כך. וכל מה שעבר באותה השנה שהיא שנה אחרונה של ימי חייו הקדושים אי אפשר לספר אפלו מה שהיה מתנוצץ בדעתנו:

והנה מן היום שהגיע אליו חלי (השעול) שקורין הוסט שהיה יותר משלש שנים קדם הסתלקותו, אמר תכף שהוא מכרח להסתלק על ידי זה והתחיל תכף לדבר מהסתלקותו. ויש בענין זה כמה וכמה שיחות וספורים אך הרבה מהם לא זכיתי לשמע בעצמי מפיו הקדוש. כי בתחלה בעת שהגיע אליו חלי הנ"ל לא הייתי אצלו כי הייתי אז במאהלוב, והוא זכרונו לברכה הגיע אליו חלי ההוסט הנ"ל בדרך בעת שחזר מהנסיעה מנאווריטש וזסלב וכו'. ואמר תכף שמכרח להסתלק והודיעו לי למאהלוב, ובודאי היה מר לי מאד מאד ונדמה לי שהעולם נתהפך ונחרב חס ושלום. ואחר כך בסמוך אחר ראש השנה תקס"ח נסע ללמברג כנ"ל. ואז יצא השם בעולם שנסתלק בלמברג. ואחר כך נודע שזה שקר רק מחמת שנחלש שם מאד על כן יצא השם שנפטר. וחזר לביתו בקיץ תקס"ח הנ"ל בפרשת בלק וישב פה אחר כך כל אותו הקיץ וכל שנת תקס"ט ושנת תק"ע עד אחר הפסח ואחר הפסח יצא מפה לאומין. ויש בזה הרבה מאד לספר ומה שיזמין ה' בדעתי אספר מעט מהרבה.

והנה בכל השלש שנים האלה דבר הרבה מהסתלקותו. וכשבא מלמברג דבר עמנו כמה פעמים איך היה כבר מוכן להסתלק בלמברג, והיה מוכן ועומד לזה כי לא היה לו שום פחד. והתפאר הרבה איך היה חזק בענין זה שהיה מוכן להסתלק בלי שום אימה ופחד. אך לא היה ניחא לה לשכב שם אף על פי ששם מנחים גדולי עולם צדיקים מפרסמים מאד אף על פי כן לא היה ניחא לו לשכב שם מחמת שהוא רחוק מאנשי־שלומנו, ולא יבוא שום אחד על קברו ולא יהיה להם עסק ועבדא עם קברו כמבאר מזה במקום אחר (חיי מוהר"ן קס"ב). וספר עמנו כמה פעמים מענין מקום קבורתו שהיה נכר מדבריו שהוא דורש וחוקר ומחפש בדעתו לבחר לו איזה מקום שישכב שם, אך עדין אינו מוצא לעצמו מקום קבורה כרצונו. וספר עמנו מכמה מקומות ואמר שבלמברג היה טוב לפניו לשכב שם מחמת ששם קבורים צדיקים גדולים אך לא הוטב בעיניו מחמת הנ"ל. ופה ברסלב גם כן אינו טוב בעיניו לשכב כאן וכיוצא בדברים האלה דבר כמה פעמים עד שבא לאומין, אז אמר שבכאן באומין טוב לפניו להסתלק כי מנחים שם קדושים הרבה כמבאר מזה במקום אחר (חיי מוהר"ן קצ"א).

וקדם שיצא לאומין בהיותו עוד פה בברסלב דבר כמה פעמים מאומין ואמר שרצונו לנסע לשם ולהתאכסן בבית רבי נחמן־נתן שנפטר בסמוך באותה השנה בתחלת קיץ תקס"ט. ולא ידע שום אדם כונתו גם לא גלה דעתו שרוצה לשאר שם. אך הרבה לדבר כמה וכמה פעמים מאומין שהוא רוצה לנסע לשם ולהתאכסן בבית הנ"ל. ואנשי־שלומנו מטפליק היו רגילים הרבה לנסע לאומין, והיו פה באותו החרף תק"ע הנ"ל כמה פעמים, ושאלו אותו כמה פעמים אם יסעו לאומין לקבע לו דירה כנ"ל, כי ידעו שיקבלו אותו שם בכבוד גדול והשיב לאו, וכן היה כמה פעמים, כי בכל עת שהיו פה אנשי טעפליק שאלו אותו על זה מחמת ששמעו שרצונו חזק מאד להיות שם, אך אף על פי כן לא הסכים שיסעו לקבע לו דירה שם.