# מד

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/44-2/

בלילה השיך ליום שני עשה סעדה רבי שמואל בן רבי דב היושב בכפר יופקוביץ, ונסעתי אני ורבי יודל ושאר בני הנעורים לא הזמין. ודברתי בדרך הרבה עם רבי יודל וסעדנו שם סעדת הערב. ביום שני שבנו למדבדיבקא והיה בדעתי מיד לשוב לטשערין, אך הכרחתי להמתין על איזה אנשים עד יום שלישי. ביום שלישי נסעתי ממעדוועדיווקא לטשערין ולוה אותי רבי ליב בן רבי חיקיל ושאר בני הנעורים ובן רבי אליהו לכפר נובסליץ. משם רצוני לנסע ללון בכפר סוביטוב, וכבר נסענו כלנו לשם, וחזרנו מאמצע הנהר שנקרש בלילה וחזרנו ובאנו לכפר הנ"ל לבית רבי אברהם ועשה סעדה גדולה עבורנו. ואז דברתי הרבה עם העולם שהיו שם, עד שבאנו מתוך שיחתנו אל התורה על פסוק ואתחנן (לקוטי תנינא ע"ח) שמדברת מאנשים פשוטים ושם עקר התורה מענין הדרך לארץ ישראל, ואמרתי לפניהם כל התורה באר היטב כפי מה שאני יודע בעזרת ה' יתברך, כפי ששמעתי בעצמי מפיו הקדוש אשר בכתב אי אפשר לבאר כל־כך, והחייתי אותם מאד.

ועל ידי זה נתעוררתי מאד, וראיתי שגם זה רמז לי לנסע לארץ־ישראל. ואף־על־פי־כן עדין לא נתחזק דעתי בשלמות, כי במדבדיבקא היה בדעתי לשוב לביתי. גם אמרתי לפניהם אז התורה הנעור בלילה (לקוטי מוהר"ן נ"ב), ועל ידי שעוררנו הריח הטוב והנורא של אלו שתי תורות נפלאות מרבנו זכרונו לברכה נתן שמחה גדולה בלב כלנו, וישבנו אחר כך אל הסעדה בשמחה, והיינו שמחים שם. וכל בני הנעורים שמחו מאד ברקודין ומחולות כראוי לשמח כשזוכין לשמע דברים נוראים כאלה שלא שמעתן אזן מעולם. בבקר ביום רביעי נסע עמי רבי אברהם לאחיו לכפר סוביטוב, ובני הנעורים שלוו אותי נשארו שם בבית רבי אברהם ובאנו לר' ליב אחיו לכפר סוביטוב והתפללנו שם וסעדנו שם סעדת שחרית. אחר כך נתנו לי מעות בכבוד, ונסע עמי רבי ליב עד טשערין. וחזרתי ובאתי לטשערין ביום ד' פרשת תרומה בערך חצות היום. והנה כבר פטרתי בעזרת השם יתברך הנסיעה שבסביבות אלו ואיני צריך לנסע עוד כי אם לקרימינטשאק.