# מז

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/47-2/

אחר הסעדה קבלתי רשות מהם ונסענו לקרימינטשאק, ובאנו לקראקע ביום ערב שבת קדש אחר חצות שתים או שלש שעות, והיינו להוטים לעבר הנהר דינעפר בזריזות והשם יתברך הזמין לנו ספינה ועברנו בשלום.

ובאנו לקהלת קדש קרימינטשאק בעוד היום גדול. ותכף בבואי לשם, מצאתי את רבי שלמה ונודע לי מיד שהוא מוכן אחר שבת לנסע לניקולאיב, וכבר יש בכאן עגלה מאדעס שנוסעת לניקולאיב שתוכל לקבל את כלנו לשם. וכן היה בעזרת השם יתברך. והודיעו לי תכף שאחד מאוהבי באמת מאנשי־שלומנו הוא יודע מעגלה זאת שנוסעת לניקולאיב. ותכף קראתי את האיש הנ"ל ואמר לי שבקל נוכל לנסע עם עגלה זאת.

אחר־כך שבתנו שם בבית רבי איזיק חתן רבנו זכרונו לברכה. ובליל שבת הילדה שלהם שתחיה שנולדה בקרוב למזל טוב היתה מטלת על ערש דוי, ובליל שבת הנ"ל היתה מסכנת. ובבואנו מבית הכנסת אמרה הצדקת מרת שרה תחיה בת רבנו זכרונו לברכה, שכבר נתקררו רגלי התינוק וגם חמותה עמדה אצל התינוק בפנים זעופות מאד. ואני כשבאתי מבית הכנסת וראיתי זאת היה עלי לבי דוי מאד מגדל צערם, ותליתי עיני למרום ואמרתי מי אנכי להתפלל על זרע רבנו זכרונו לברכה. אבל כבר הזהרתי מרבנו זכרונו לברכה בעצמו להתפלל על זרעו הקדוש, ואמרתי רבונו של עולם רחם וחמל ולא תהא צרה ויגון חס ושלום ביום השבת שאני אורח בכאן, וזה שנתים שלא הייתי כאן. רחם עלינו ואל תערבב שמחתנו חס ושלום. ובחסדי השם יתברך שב התינוק לאיתנו בעזרת השם יתברך ובשבת בבקר היתה התינקת שתחיה, בחזקת חיים ותחי רוח כל בני הבית: