# מט

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/49-2/

גם אז כשדברתי מארץ ישראל, ספר לי אחד מאנשי־שלומנו שהיה אצל רבנו זכרונו לברכה בעת שכבר אחז בדרך נסיעתו הקדושה לנסע לארץ ישראל, ונמצא אז איש אחד מאנשי־שלומנו שהיה איש עשיר קצת ומיחס גדול, ונתאוה מאד לנסע עם רבנו זכרונו לברכה לארץ ישראל והרבה רעים על רבנו זכרונו לברכה לבקש עבורו שיקח אותו עמו לארץ ישראל, ונודע לרבנו זכרונו לברכה ענין זה. ענה ואמר רבנו זכרונו לברכה להאיש הנ"ל אתה חפץ לנסע לארץ ישראל, מפני מה אין אתה נוסע. השיב האיש הנ"ל אם תקחו אותי עמכם אסע עמכם מיד. ענה רבנו זכרונו לברכה ואמר לו מה טעם יש לך שאתה רוצה לנסע לארץ ישראל, בודאי מכרח שיש לך טעם כי הלא גם ישמעאלים וערביים נוסעים לארץ ישראל וכו'. והשיב לו מה שהשיב.

והנה איני זוכר ספור הדברים היטב אבל העקר מה שנצרך לנו מספור זה הוא מה ששמעתי מהאיש הנ"ל שאחר כך נזדעזע רבנו זכרונו לברכה, והפך פניו מאיש הנ"ל ודבר אל העולם בהתלהבות גדול. וכל דבריו היו כגחלי אש כדרכו. וענה ואמר כשרוצים באמת לבוא לארץ ישראל יאמר אם אקח אותו יסע, כך רוצים לבוא לארץ ישראל. הלא כשרוצים לבוא לארץ ישראל צריכין לילך רגלי כי השם יתברך אמר לאברהם לך לך מארצך וממולדתך וכו' אל הארץ. לך דיקא. שצריכין לילך רגלי ממש כדי לזכות לבוא לארץ ישראל ואמר זאת בהתלהבות גדול מאד.

והנה דבורים אלו שזכיתי לשמע אז חזקו את לבי מאד בענין הנסיעה לארץ ישראל. כי בכל פעם ופעם שאני זוכה לשמע איזה דבור בעלמא שיצא מפי רבנו זכרונו לברכה מה שלא שמעתי עדין, יקר בעיני מאד מפז ומפנינים. מכל־שכן וכל־שכן עתה כשזכיתי לשמע דבר חדש בעתו מה טוב ומה נעים. אחר כך ישבנו שם כל היום, וגם בסעדה שלישית. והשוחטים היו אז אצלי ודברתי אז מהתורה 'דרשו' (לקוטי מוהר"ן ל"ז) שמדבר שם מענין שוחטים. גם שם מדבר מארץ ישראל עין שם: