# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/5/

בשנת תקס"ה הנ"ל סמוך לראש חדש ניסן נולד בנו כו' שלמה אפרים זכרונו לברכה ורבנו זכרונו לברכה כבד אותי במצות פריעה אצלו, ורבנו זכרונו לברכה בעצמו היה סנדק וחתוך, ומה שהיה נעשה אם היה התינוק הזה נשאר בחיים אי אפשר לבאר. ומעט קצת כתוב אצלנו ברמז בעלמא.

ואנחנו באנו אליו תכף למחרתו אחר יום שנולד הילד הקדוש הנ"ל והיינו שם בשבת וכל השבוע עד שנמול, וגם אחר כך עד יום שלישי למילה. ובאותו העת שמענו ממנו תורה הרבה ושיחות נפלאות ונוראות מענין היצר הרע שיש כמה בחינות ביצר הרע וכו' וכמה וכמה צריכין בכל פעם להתחזק מחדש נגדו להכניעו וכו' וקצת מהם נכתבו ונדפסו.

ואז באותו השבת כשעמדנו לפניו אמר לי דברי צחות על המנעל שלי שנעקם לפניו מאד, ואמר המנעל שלך דומה כמו מי שטופחין לו על פניו. ואחר כך ענה ואמר שיחות חלין שלנו (כמפליג בשבח שיחות חלין שלו) איזה מהצדיקים יוכל לומר לי איך בדברי צחות האלו שקורין ווערטיל יש בו כל כונות המילה ולמעלה מהכונות, ואחר כך התחיל לזרק דבורים מתוך פיו הקדוש, וענה ואמר הלא יש וטפחו לו על פניו וטפח לו בסנדלו, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה סנדל ממאי הוה וכו' משל וכו' ואחר כך התחיל לומר התורה הנדפסת בסימן ס"ג ברית נקרא בלשון תרגום אמה וכו. ומי שלא היה אז איך נתגלה התורה הזאת מדבור הנ"ל אי אפשר לציר לו הענין. ומי שהיה אז ראה בעיניו גדלת הבורא יתברך וגדלת התורה וגדלת הצדיקים אמתיים איך כל שיחתם ותנועותם תורה גבוה. שראינו בעינינו שבדבור בעלמא שקורין ווערטיל שאמר על המנעל שלי היה כלול בו תורה גבוה ונסתרה כזאת שכלול בה כל סוד כונות המילה ויותר מזה, כאשר אמר בעצמו. ובאמת גם התורה הנוראה שגלה אחר כך על זה, גם כן אין מי שישיג אותה היטב כי היא גבוה מאד כדרכו. בפרט שזאת התורה לא בארה היטב רק ברמז בעלמא כמבאר למעין שם. וכל ימי חייו הקדושים היינו רגילים תמיד לומר, אשרי עבדיך ואשרי אנשיך העומדים לפניך השומעים את חכמתך, אשרינו שזכינו לזה, זה חלקנו מכל עמלנו.