# נא

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/51/

בשבת נחמו נתקבצו אצלו כמה אורחים על שבת הנ"ל, ונכנס מחדרו להבית שאכלו שם וקדש על היין בחלישות כח כי כבר היה חלוש מאד כי היה סמוך להסתלקותו. וישב על השלחן אחר שקדש קדם שנטל ידיו לסעדה והתחיל לדבר עם העולם, ענה ואמר על מה באו העולם לכאן הלא עתה איני יודע כלל. כשאני אומר תורה בודאי כדאי לבוא אבל עתה באמת איני יודע כלל כי אני עכשו איש פשוט לגמרי שקורין פראסטאק, ואיני יודע כלל ועל מה ולמה באו העולם, והאריך קצת בשיחה זאת שהוא עתה פראסטאק גמור ואינו יודע כלל באמת. ואמר שהוא מחיה את עצמו עתה רק בהדרך שהלך לארץ ישראל. והאריך בשיחה זו קצת גם כן עד שמתוך השיחה הקדושה הזאת שספר שאינו יודע כלל ושהוא פראסטאק גמור ושהוא מחיה את עצמו רק בהנסיעה שנסע לארץ ישראל.

מתוך דברים אלו נכנס בדברים עד שגלה לנו תורה נפלאה איך דיקא על ידי הדרך של נסיעת ארץ ישראל מחיה את עצמו הצדיק בעת פשיטותו וכו' כנדפס כבר (לקוטי תנינא ע"ח). אך אי אפשר לבאר בכתב כל הענין איך נתגלה ונמשכה התורה הזאת יש מאין באמת. כי מתחלה לא היה יודע כלל באמת. כי בכל עת שאמר שאינו יודע לא היה יודע כלל באמת, כאשר פעם אחד נשבע על זה בשבת קדש (ואמר בזה הלשון דא שווער איך ביי שבת) על ענין זה שאינו יודע כלל. ובאמת אמר על עצמו שהאינו יודע שלו הוא חדוש נפלא וכו'. ועתה ספר הרבה איך שאינו יודע עתה כלל, ובתוך זה נכנס לשיחה נפלאה עד שעל ידי זה בעצמו גלה תורה נפלאה על־זה בעצמו שמחיה את עצמו בעת פשיטותו בהדרך שנסע לארץ ישראל.

ואחר־כך בא לשמחה גדולה, וצוה לנגן הרבה וזמרנו לפניו אזמר בשבחין והכל קדם נטילת ידים לסעדה מה שבכל עת שהיה מזמר הזמר הנ"ל היה תמיד אחר נטילת ידים אחר ברכת המוציא. כי בין קדוש לנטילת ידים לא שמענו מעולם שום שיחה או תורה ממנו ועכשו שח כל השיחה והתורה הנ"ל וגם צוה לנגן אזמר בשבחין הכל קדם נטילת ידים. ואחר כך נטל ידיו וישב על השלחן בשמחה גדולה וצוה לנגן הרבה. ואמר דברים נפלאים על השלחן ואמר מה יש לנו להתביש (וואס האבן מיר זיך צו שעמען) בשבילנו נברא העולם (ואמר אז הדברי צחות מי שאינו יכול פא זי איני יכול פאזיע וכו').

וגם בהתורה הנ"ל נכלל מה שנכנס לבית הלוקטשר בסמוך ששם אמר התורה הזאת והזכיר בו מענין ארץ ישראל שאם יאמרו העובדי כוכבים לסטים אתם שכבשתם וכו' וגם עכשו נמצא שישראל באים לפעמים במקומות שהיו רחוקים מאד מאד מקדשת ישראל וכו'. כי זה הבעל הבית של הבית שעמד בו אז, היה רשע מפרסם וישב אז בפטרבורג, אך בני־ביתו הכניסו אותו לשם. ובכל זה היו נפלאות תמים דעים שאי אפשר לבאר בכתב כלל כל מה שעבר בכל זה. אך רשמתי פרקים לזכרון למען לא ישכח ממני ומיוצאי־חלצי ומאנשי־שלומנו ששמעו מפי מעט מספורים אלו. אך מי שלא שמע מפי כל זה, יהיה כל זה אצלו כדברי הספר החתום.

אחר שבת נחמו נסעתי לביתי. ביום שלישי דסליחות באתי לאומין על ראש השנה וישבתי שם עד שנסתלק בשלום וזכיתי לעמד בשעת הסתלקותו הקדוש והנורא. וכבר מבאר מעט מענין הסתלקותו במקום אחר (חיי מוהר"ן).