# נג

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/53-2/

ביום חמישי בבקר בא רבי שלמה ונסענו יחד לניקולאיב, ושבתנו שבת קדש פרשת זכור בקהלת־קדש פטריקובקע, והיינו סבורים שנבוא ליאליסיוועט על שבת הנ"ל, אך הבעל עגלה בא בכעס בסוף יום חמישי, וחזר בלילה לכפר אלכסנדריא אחר שכבר יצא משם, והחזיק בדרך בערך שלשה ווערסט (קלומטר). וזה היה סבה מאת ה' שהכרחנו לשבת שם בפטריקובקע הנ"ל. והשם יתברך סבב עמנו עוד כמה סבות. ועל ידי זה באנו על ימי הפורים לכפר חועדירובקע, ובאנו לשם אחר חצות ביום חמישי תענית אסתר, ונתעכבנו שם לקרא את המגלה ועמדנו שם אצל ידידנו הרב מרדכי.

בבקר אחר קריאת המגלה ואנחנו היינו מוכנים לנסע מיד אחר סעדת שחרית לניקולאיב, והיינו מזרזים עצמנו בשעת הסעדה כדי להגיע לניקולאיב לסעדה של פורים לעת ערב, ובתוך הסעדה שתינו יין ובשעת השתיה ברך אותי רבי מנדיל הנ"ל כדרך שאומרים בשעת שתית היין לחיים וכו', והזכיר אז מענין ארץ ישראל, שנזכה לשתות בארץ ישראל. ותכף נתעוררתי מזה מאד כי אני לא הזכרתי עדין לפניהם כלל שאני רוצה בנסיעה זאת לנסע לאדעס, ולנסע משם לארץ ישראל, ושזה עקר כונת נסיעתי לניקולאיב. ורבי מנדיל מעצמו הזכיר לי ארץ ישראל, והיה זה בעיני לפלא ולשמחת לבב בפרט בפורים. מן הסתם היה אצלי כל ענין פורים כדי לבוא לארץ ישראל.

ותכף שאלתי אותו אתה רוצה באמת להיות בארץ ישראל השיב לי הלא אבי הוא יושב עתה בארץ ישראל ושמו רבי איצילי שוחט ובשביל זה הוא נכסף לארץ ישראל. ונבהלתי מאד מזה שהשם יתברך סבב שאזכה עתה לעמד בבית זה, שאביו הוא בארץ ישראל ומדברים עכשו בפורים מארץ ישראל. ועל ידי זה נתן שמחה בלבי בעזרת השם יתברך. ותכף ספרתי להם בשמחה שאני רוצה עתה לנסע לארץ ישראל בנסיעה זאת, ועל ידי זה נעשה שמחה גדולה בינינו שמחת פורים ושמחנו ורקדנו קצת כי לא היה לנו פנאי מחמת שהיינו צריכין לנסע לניקולאיב. אחר כך מתוך המשתה והשמחה ישבתי על העגלה ולוו אותי בשמחה ונסענו בשלום לניקולאיב ובאנו לשם לעת ערב בעת שכבר ישבו על הסעדה ואכלנו שם הסעדה. בלילה אחר הסעדה רציתי לילך לר' ליב אבל היה איזה שרפה שם שנשרף בית אחד ועל ידי זה לא יכלתי לילך. ושבתנו שם שבת קדש בקהלת־קדש ניקולאיב פרשת כי תשא: