# נז

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/57-2/

ביום ששי ערב שבת־קדש פרשת ויקהל פקודי באתי לאדעס, ואותו השבת היה פרשת פרה. ועדין לא האיר השם עיני למצא רמז מה שיכות יש לפרשת פרה להנסיעה לארץ ישראל. אך בליל שבת האיר השם עיני ובא על דעתי חדושים נאים על ענין פורים ופרשת פרה שהייתי עוסק בענין זה זה כמה שבועות, על פי התורה תקעו תוכחה (לקוטי תנינא ח'). וכבר כתבתי קצת מענין פורים ופסח אבל מענין ארבע פרשיות ופרשת פרה לא זכיתי עדין לכתב, וענין פרשת פרה היו שם דברים נאים מענין עץ ארז ואזוב שהוא בחינת גדלות וקטנות יחד שזה עקר שלמות הענוה, בחינת 'במקום גדלתו שם אתה מוצא ענותנותו'; שזהו בחינת מחין דגדלות ומחין דקטנות ששניהם נכללים יחד ונכנסין כלם ביחד בליל של פסח, שזהו עקר שלמות האדם, כי אז זוכה לידע מכחו לעמד נגד כל התאוות והבלבולים. ואף על פי כן יהיה ענו באמת. כי בענין הענוה טועים העולם הרבה כמו ששמענו מפיו הקדוש זכרונו לברכה (כמבאר בלקוטי תנינא) כי האדם צריך לידע מכחו וכו'. וזה מרמז בהתורה תקעו הנ"ל, שמבאר שם שעקר תאות נאוף הוא על ידי מחין דקטנות וכו', וכבר כתבתי מזה לענין פורים. אבל לא זכיתי לגמר הענין בשלמות לענין פרשת פרה וארבע פרשיות ושאר עניני פסח ופורים וספירת העמר, השם יתברך יזכני לגמרו ולכתבו כאשר הוא עזרני תמיד בחסדיו העצומים מאד, תהלה לאל חיי, ושם יש שיכות קצת לענין ארץ ישראל כמבאר בסוף התורה הנ"ל, שכל הענין השיר שיתער לעתיד שהוא שיר של נפלאות והשגחה הוא ההנהגה של ארץ ישראל וכו'.

ועמדתי באדעס בבית רבי העניך מנעמירוב, ושם היו אורחים ובהם היה אורח אחד מטיראוויצע שיש לו שיכות קצת להרב מסאווראן, ושום אדם לא נכנס אצלי בליל שבת. רק בבקר בסעדת שחרית באו קצת אנשי נעמירוב שנתאכסנו בבית רבי צבי מנעמירוב אחד מאנשי־שלומנו, ודברתי עמהם קצת אחר גמר סעדת שחרית בתוכם היה אחד מלאדיז'ין שמו רבי איצילע: