# נז

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/57/

ביום ששי בבקר אמר לנו שנמצא בשבילו איזה כסא טובה לפי חלשתו שיוכל לסמך עליו היטב. והשם יתברך עזרנו ומצאנו כסא שהוטבה בעיניו ותכף הבאנו לו הכסא וישב עליה. בבקר ביום ששי הנ"ל ראינו נפלאות שבעצם חלישותו אז בלי שעור, ישב על הכסא מעת לעת וחצי רצופים דהינו מיום ששי בבקר עד מוצאי שבת שהוא יום ראשון דסכות. כי לא נכנס לסכה כלל כי היה אז מסכן מאד. ובעת שישב על הכסא הניחו לו טלית ותפלין ביום ששי הנ"ל בבקר. ובהיותו מעטף בטלית ותפלין התחיל לגוע ונתן הקאות וצוה עלי לאחזו בראשו וכמעט שנגוע אז. אך בחסדי השם חזר בו חיותו והתפלל בטלית ותפלין וישב אחר כך על הכסא מעת־לעת וחצי רצופים עד מוצאי שבת כנ"ל.

וכל אותו היום ששי ערב שבת וסכות עמדנו לפניו והוא היה חלוש מאד והחיות הולך ונפסק. עניתי ואמרתי לו בכניעות ראש ולב נשבר, רבי תושיעו לכם בעצמכם. השיב אין לי חשק לזה. עניתי ואמרתי יהיה לכם רחמנות על זרעכם ועל אנשיכם. (והטה בידיו ואמר בלשון אשכנז אט אט וכך אמרתי לו בלשון אשכנז רבי העלפט אייך אליין. השיב איך האב עפיס קיין חשק ניט. אמרתי לו האט רחמנות איבער אייערע קינדער און איבער אייערע לייט). והטה בידו ואמר אט אט כאומר אני רחוק מזה עתה הרבה ואיני שומע זאת כלל עתה. ועוד דברנו עמו דבורים הרבה באותו היום.

וכל אותו היום ולילה שלאחריו הוא ליל שבת ויום ראשון דסכות ישב על הכסא, ולפעמים הטה עצמו על השלחן שאצל הכסא והניח ראשו על ידו ושכב מעט, אפשר היה ישן איזה שנת עראי כל שהוא. ואנחנו עמדנו לפניו בכל עת והיינו מחליפים משמרתנו, לפעמים עמדו אלו האנשים ואלו היו ישנים ואחר כך להפך. כי לא זזנו ממנו מן ליל ששי הנ"ל.

בבקר ביום שבת ראשון דסכות הלבישו אותו בטלית והוא עודנו יושב על כסאו והתפלל שם כל התפלה בשלמות וישב בבגדי שבת כראוי. ואחר גמר התפלה נכנסו הרבה אנשי העיר אצלו לקבל פניו ברגל והסביר להם פנים ולא דבר רק מעט דמעט המכרח ביותר. כי בכל אותן הימים היה נזהר מלדבר. וגם הדוקטור הזהירו מאד שלא לדבר מחמת שחיותו היה בצמצום גדול.