# סג

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/63/

אחר־כך בשעה קלה ראיתי שחיותו מועט מאד ואי אפשר לו לשבת על הכסא כלל חזרתי וצויתי לשאת אותו על מטתו ואז שתק ולא אמר לא הן ולא לאו. ולקח אותו האיש מטראוויצע על זרועו ונשא אותו זכרונו לברכה עד מטתו והשכיב אותו על מטתו.

ובהיותו משכיב אותו תפסתי אני את ידו הקדושה בידי כדרך הנהוג בנותני שלום זה לזה וחבקתי את ידו בדרך התקשרות. ושכב על מטתו והיה מלבש בבגדיו, במלבוש נאה של משי וצוה לר' שמעון שילבישו יפה דהינו שצוה לסגר הבתי ידים (שקורין ארבל) בהקרסים ועשה כן. והיה קצת מהבית יד של הכתנת שלו יוצא לחוץ מהבית יד של הבגד יותר מהראוי וצוה עליו ברמיזה לתחבו יפה לתוך בית יד של הבגד. וצוה לרחץ יפה את זקנו הקדוש שהיה עליו קצת דם של ההוסט ורחצו יפה ושכב על מטתו בחרות גדול, ולקח איזה עגול של שעוה וכיוצא וגלגלו בין אצבעותיו וחשב מחשבותיו הנוראות, כדרך הנהוג בגדולים שכשחושבין באיזה ענין הם מגלגלין בין אצבעותיהן שעוה, והוא זכרונו לברכה היה רגיל בזה קצת בסוף ימיו. ואפלו באותו היום האחרון בשעה האחרונה היתה מחשבתו הנוראה עסוקה במה שהיתה עסוקה, ובידיו הקדושים גלגל איזה דבר בחרות נפלא ובצחות וזכות נאה ונוראה אשר לא נראה כמוהו.

ונתנו לו מעט רטב לאכל ונטל ידיו וברך ואכל ואחר כך באיזה שעה נתנו לו עוד הפעם רטב ולא היה יכול לאכל עוד. ונמשך הדבר מעת ששכב על מטתו עד שנגוע בערך שלש שעות ויותר קצת.