# ע

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/70/

והנה אחר כך כל ימי החרף הזה לא עלה על דעתי לצאת מנעמירוב ולקבע דירתי פה ברסלב. והיה נדמה שהיא מהנמנע לקרב עתה אנשים לדרכיו הקדושים וכו'. רק בעצמי חשבתי מחשבות הרבה איך לחזק עצמי להתקרב להשם יתברך עתה גם עתה על ידי התורות והשיחות והמעשיות והרמזים וכו' שקבלתי ממנו זכרונו לברכה. כי ידעתי והאמנתי, שבהדבורים הרבים מאד, שזכיתי לשמע ממנו בחיים חיותו, יש בהם די להחיות אותי תמיד להורות לי הדרך גם עתה לאחר הסתלקותו עד עולם, וכל מה שעבר בדעתי אז אי אפשר לבאר, אבל זה לא עלה על דעתי לבקש לי מקום שאוכל לדבר שם מרבנו זכרונו לברכה להודיע לבני האדם גבורותיו וכו', זה לא עלה על מחשבתי כלל. ובנעמירוב לא היה אפשר לדבר ממנו זכרונו לברכה כי־אם לפני מעט אנשי־שלומנו אבל הרב היו מתנגדים וחולקים. אך מה גדלו מעשי ה' מאד עמקו מחשבותיו, וכל מה שנעשה בעולם הכל בשבילנו כי חיב כל אדם לומר בשבילי נברא העולם, בפרט בשביל הצדיק האמת והנלוים אליו.

והנה התחלת התנוצצות הישועה שיתקים השארת דעתו הקדושה לעולם ולא יכבה נרו לעולם ועד, היה על ידי שחזק השם יתברך את דעתי לעסק בהדפסת ספר התנינא. והנה רבוי המניעות שהיה על זה לא יספיקו המון יריעות לספר. כי לא היה בידי אפלו פרוטה אחת ורב אנשי־שלומנו היו עניים והם מפזרים ומפרדים בכמה עירות. ולנסע אליהם לקבל מהם נדבות, קרוב שתהיה ההוצאה והטרחא יתרה על השבח. בפרט שלא היה אפשר לי לסע בעצמי בשום אפן, מחמת כמה מניעות, ולשלח איש אחר לא יפעל כלל. הן על כל אלה וכאלה היו עומדים לפני המניעות כחומות ברזל ודלתי נחשת ממש ויותר ויותר, ולא הייתי יודע הדרך איך לזכות להדפיס ספריו הקדושים עתה.

אך להיות שכבר חזק אותנו רבנו זכרונו לברכה הרבה בלי שעור, ולמדנו שאין מניעה בעולם כלל ושהעקר הוא הרצון והחשק והכסופין וכו' (כמבאר בסימן ס"ו ובכמה מקומות עין שם), על כן חזקתי את רצוני וחשבתי בזה מחשבות הרבה והכנסתי דעתי ומחשבתי בזה הרבה מאד. גם סבב השם יתברך לטובה מה שהייתי אפוטרופוס על נכסיו כי על ידי זה היה לי בכל פעם עסקים פה ברסלב והכרחתי בכל פעם לנסע לפה כדי לתבע חובותיו ולדבר עם חתנו וכו' מענין הנסיעה למז'בוז' שהשאיר שם חנות ובית, ואחיו רצה לעכבם לעצמו. ומחמת כל זה לא נקטה נפשי מנסיעה לברסלב למקום חניתו הקדושה כאשר הייתי רגיל בהיותו פה, וזה היה טובה גדולה לעסקינו. גם בכל עת היותי פה ספרתי הרבה מתורותיו הקדושות ושיחותיו וכו' והזכרתי הרבה אנשי־שלומנו את גדלת נוראותיו וכו', וכל זה היה סבות לטובה לקיום השארתו זכרונו לברכה: