# פ

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/80-2/

אחר־כך הדלקנו אש, והתחלנו לבשל תרנגלת שהיה עמנו לכבוד שבת־קדש. ואחר כך בערך איזה שעות בא הקפיטאן ומצא אותנו, והסביר לנו פנים. וירדנו עמו לתוך הבית ובא עם עוד איזה אדון מספינה אחרת ותכף שאל הקפיטאן אותנו היכן האחרים. השבתי לו על רי"א, זהו האיש שבא עמי. ענה ואמר הלא עוד שני אנשים מחיבים לבוא.

ומעשה שהיה כך היה, כי הסרסור ר"א מאדעס בעת שדבר עם הקפיטאן לשכר הספינה בשבילנו, שאל אותו הקפיטאן כמה אנשים יהיו, השיב לו ר"א ארבע אנשים יהיו, כי היה סבור שיסעו עוד שני אנשים מאדעס, אבל לא נסעו. ואחר כך כשנגמר המקח עמו חמשים רובל בעד נפש, לא דברו בפרוש אם יהיו ארבעה דוקא או שנים. ונתתי לו אדרוף. וכשחזרתי לביתי לאדעס התחלתי לחשב אולי יקפיד הקפיטאן שיהיו דוקא ארבעה. וצויתי לשאל את הסרסור על־זה והשיב הסרסור שאין זה קפידא כלל.

ואחר־כך ביום חמישי למחרתו, כשחזרתי והלכתי אל הספר וסלקתי כל המאה רובל להקפיטאן ונתן לי קוויטל [פתק], גם כן לא נדבר שום דבור מזה כלל. ואחר כך חזרתי ושאלתי בעצמי את הסרסור אולי יקפיד שיהיו ארבעה, ושחק ממני ואמר שלא יקפיד כלל. רק שכרנו לנו מקום בעד מאה רובל רק הסרסור דבר מה שדבר כדרך הסרסור. ודבר הקפיטאן עמנו בכעס קצת, והיה לי יסורים גדולים מזה, ענה ואמר הקפיטאן הייתי סבור שתבואו ארבעה אנשים, והייתי נותן לכם כל הבית פנוי, ועכשו לא באתם רק שנים. עניתי לו הלא בלא זה הבית צריך להיות פנוי בשביל אדוני. ענה ואמר בשבילי די מקום מטתי העומד בבית במחצה המפסקת שם, וכל הבית הייתי טוען חטים כמו בשאר הספינה. עניתי לו גם עתה הרשות בידכם לטען הבית בחטים רק שיהיו לנו איזה מקום בעלמא ללון שם ושתק.

והיה לי פחד גדול מזה כי הייתי מתירא שלא יעליל עלי לתבע אותי חס ושלום עוד מאה רובל בחנם, בעד השני אנשיו שלא באו. כי חשבתי בדעתי שיטען שעכשו אין לו עוד חטים לטען בהבית כי באותה השעה כבר נגמר טעינת הספינה. אבל לא רציתי לטען עמו הרבה, וגם כי בלא זה איני יכול לדבר היטב, אפלו בלשון רוסיה, וגם הקפיטאן לא היה יכול לדבר היטב ודברנו יחד כמו להבדיל שני עמי הארצות העוסקין בהלכה יחד שאין אחד מבין הטעות של חברו.

ועליתי מיד מהבית על עלית הספינה בפחי נפש קצת, רק התחזקתי עצמי ואמרתי בלבי יהיה איך שיהיה ברוך ה' שכבר באתי על הספינה. ותכף ומיד התחלנו לעסק בבשול לצרך שבת, וכל המטראסין כלם היטיבו עמנו והראו לנו תכף איך לשאב מים מתוקים עם הפלומפ מתוך החביות ומקום העצים, והתחלנו לבשל התרנגלת שהיתה עמנו. ועדין היו כל החפצים שלנו מנחים תחת השמים על פני עלית הספינה. כי לא רציתי לשאל הקפיטאן היכן להניחם. כי אמרתי אמתין עד יעבר זעם. ואחר כך תליתי עיני למרום ואמרתי, רבונו של עולם אני שלך ומעט המעות שבידי הכל שלך, כרצונך עשה עמנו כי ידעתי שבאם חס ושלום יעשק אותי האדון הזה, בודאי תעזר לי ותזמין לי ממון אחר, אך בבקשה ממך הצילני מידו ואל יהיה נמסר ממון ישראל ביד גוי בחנם, ואל תצער אותי כל כך, ושאר דבורים מעטים כאלה. ואחר כך שכבתי על החפצים ונרדמתי קצת. ואחר כך עמדתי ונתחזקתי ובאתי אל הקפיטאן ושאלתי אותו, בי אדני יודיע לי היכן אניח החפצים ותכף ירד עמי לתוך הבית ואמר לי בפנים יפות הלא כל הבית לפניך, הנח במקום שתרצה.

ותכף נתרחב דעתי קצת, ועליתי והודעתי לרי"א. אך אף על פי כן לא היה לנו פנאי להורידם, כי היינו צריכין לגמר הבשול. ואחר כך באיזה שעות ראינו כי היום ירד מאד, והשבת ממשמש ובא, וסלקנו הקדרה מעל האש. והתחלנו תכף להוריד החפצים. והמטראסין הורידו קצת חפצים הכבדים. וגם באותה שעה ירדו קצת מאטראסין ופנו את הבית, וכבדו אותו ואמרנו הכל בשבילנו שמפנים ומכבדים את הבית לכבוד שבת קדש בשבילנו. וגם אנחנו סדרנו הכל כראוי, והנחנו כל דבר במקומו. ואחר כך לבשנו בגדי שבת, וכל הבית היה פנוי, כי הקפיטאן כבר חזר והלך בספינה קטנה לספינה אחרת, והמטראסין כלם עלו על עלית הספינה ונשאר הבית פנוי בשבילנו. וכן ברב היום ערב שבת קדש ובשאר הימים, על פי רב היה הבית פנוי בשבילנו והיה לנו רשות לעשות בו מה שנרצה להתפלל וללמד ולכתב ולהתבודד וכו'.

ואז תכף התפללנו שנינו בבית בשמחה ולא היה לנו שום מונע ומעכב בתפלתנו. וכשגמרנו התפלה, נתן שמחה בלבנו, והיינו שמחים מאד. ואמרנו שלום עליכם בשמחה, וסדרנו השלחן בלחם משנה וכוס יין לקדוש, וקדשנו על הכוס בשמחה ונטלנו ידינו ואכלנו בשמחה דגים יבשים שהיו עמנו, ובשר התרנגלת, ושתינו יין וברכנו ברכת המזון הכל בשמחה. ואחר כך רקדנו מעט מחמת שמחה, ואחר כך שכבנו לישן בבית, ועדין לא בא הקפיטאן. אך בלילה בעת שהיינו ישנים בא הקפיטאן להבית ואנחנו היינו ישנים, ולא שמענו כלל כי לא הקיץ אותנו כלל.

ובבקר ביום שבת, עמדנו ועלינו על הספינה. וראינו שהם עוסקים במשיכת החבלים ובפרישת הוילאות, והבנו שאמת הוא כמו שאמרו שביום שבת קדש יתחילו לילך. אבל אף על פי כן בכל יום שבת לא הלכו רק שהזיזו ממקומה הספינה דרך מעט בעת שאנחנו התפללנו תפלת שחרית, וגם בבקר הלך הקפיטאן אודות הבילעטין ונשתהה שם הרבה עד אחר חצות היום. ואנחנו התפללנו תפלת שחרית ומוסף כדרכנו ואין איש בבית עמנו בעת התפלה. ואפלו אם נזדמן שנכנס איזה מאטראס לתוך הבית לקבל איזה דבר לצרכו, לא בלבל אותנו כלל. ואחר התפלה קדשנו על הכוס, ואחר כך קרינו הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, ואחר כך טילנו קצת על הספינה וראינו איך הם עוסקים בתקון החבלים והוילאות, ומכינים עצמן בכל מיני הכנות לילך. והיה לנו שמחה גדולה מזה, כי לפעמים נזדמן חס ושלום שהקפיטאן מבטיח לילך מיד ואחר כך צריכין להתעכב כמה ימים. ובימי תשרי העבר נזדמן שנתעכבו שלשה שבועות על הספינה קדם שהלכו, עד שכלה בידם כל המאכלים שהכינו להם, והגיעו ימי הקר והיו להם יסורים גדולים עד הנפש רחמנא לצלן כידוע באדעס, וברוך השם שהצילנו מזה, כי ביום ששי עלינו על הספינה, וביום שבת זזה ממקומה קצת וביום ראשון ראש חדש איר התחילה לילך לדרכה.

ואחר־כך אכלנו סעדת שחרית, וטילנו עוד הפעם על הספינה. ואחר כך ירדנו לבית ושכבנו לישן קצת והשכמנו מהשנה ועלינו על הספינה. והיינו שם כל היום עד המנחה כי על עלית הספינה היה נוח לנו לישב מחמת שיש שם אויר טוב, ולא ירדנו לבית כי־אם לישן ולאכל ולהתפלל, וכל היום היו עוסקים בהכנת הספינה לילך. וביום שבת בבקר אמר לנו הקפיטאן שנמסר לו הבילעט, כי קדם שנוסעת הספינה ממקומה צריכין להראות הבילעטין (שומרי הגבול) (להברנד וואך) שעומדת על הים. ומסרנו לו הבילעט ונסע לשם ונשתהה שם כל היום עד לעת ערב, ועמו נסע עוד אחד, זה שהיה יכול לדבר בלשון אשכנז כנ"ל שהיה לו קצת הכרות עמנו.

ואחר־כך סמוך למנחה בא זה האשכנזי לבדו, והביא עמו ספינה קטנה עם שקים מלאים חטים וירד לתוך הבית ופנה שם מקום, וסלק כל החפצים שלנו אל הצד, והכניס כל השקים עם החטים לתוך הבית. והיה לנו שמחה גדולה מזה, כי הבנו שהקפיטאן הביא בכונה עוד חטים מאדעס כדי לטען אותם בתוך הבית כאשר אמר כנזכר לעיל, ועתה אין לו שום טענה עלינו. ואחר כך התפללנו מנחה, ואכלנו סעדה שלישית ואמרנו בני היכלא בנעימה ובנגון, והארכנו בסעדה עד חשכת לילה. ואחר כך התפללנו ערבית של ראש חדש איר, והבדלנו על הכוס. ולא היה לנו בשמים בשעת הבדלה, הסתכלנו והנה עומד פלפל שחוק על השלחן, כי היו רוצים לאכל שם. ולקחתי הפלפל וברכתי על ברכת הבשמים. ואחר כך בשלנו קאווע ושתינו. ותהלה לאל עבר עלינו השבת קדש בשלום ושלוה ושמחה. ונתתי שבח להשם יתברך שתהלה לאל לא היה שום צער בשבת. ברוך הוא אשר עד כה עזרני: