# פא

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/81-2/

ביום ראשון א' דראש חדש איר, בערך שעה קדם אור היום, התחילו המאטראסין [המלחים] בזריזות גדול לעסק במשיכת החבלים ולפרס הוילאות, וגם הקפיטאן (רב החובל) עמד. וגם אנחנו לא היינו יכולין לישן, ועמדנו לקול תשואת המאטראסין ועמדנו בזריזות כי נכספנו לראות מלאכת הספינה. ועלינו מיד על הספינה וראינו נפלאות השם בענין מלאכת הספינה. ונתנו שבח להשם יתברך אשר ברא את הים ואת היבשה, ונתן חכמה בלב האדם לעשות ספינה גדולה בתחבולות ואמנות כאלה. והסתכלנו עליהם בערך שתים או שלש שעות עד ערך הנץ החמה.

ואחר־כך ירדנו להתפלל, ובתוך כך משכו האנקיר (עוגן) מן הים והתחילה הספינה לילך. אבל כל יום ראשון לא היה רוח טוב לדרכנו, והכרחו לצדד את הספינה. ועל כן בכל יום ראשון לא הלכה הספינה כי־אם מעט, ואצלנו היו הולכים עוד בערך ארבע או חמש ספינות. וספינה אחת היתה הולכת סמוכה אלינו מאד, והקפיטאנים הלכו בכל יום מספינה לספינה לאכל ולשתות. ובכל יום ראשון לא הרגשנו שום מחוש ולא שום שעמום. והיה לנו לפלא גדול, כי שמענו כמה פעמים שיש צער גדול להולכים פעם הראשון על הים, ואנחנו לא הרגשנו דבר.

ובתחלת היום ביום ראשון הנזכר לעיל, דבר עמנו הקפיטאן, ואמר לנו שבודאי יש לנו ממון הרבה. והשבנו לו, לא אדוני, כי אנחנו עניים ומקבלים. השיב לא, בודאי יש לכם ממון הרבה. והיה לי פחד קצת מזה. וגם ביום ראשון רב היום היה הקפיטאן שלנו בספינה אחרת. אחר כך סמוך לעת מנחה דבר עמנו הקפיטאן, והוא היה מעלה עשן מהלילקע (מקטרת), ושאל אותנו, אם אנחנו מעלים עשן גם כן, השבנו לו לא. ענה ואמר בודאי יש לכם ממון הרבה ואין אתם רוצים להוציא לא על טיטון ולא על שום דבר, רק אתם רוצים לאסף ממון, כי אני רואה שאין אתם אוכלים כראוי כדרך אנשים אמידים, ואפלו טיטון אין אתם מעשנים כי אתם קמצנים וחומדים רק הממון. השבנו לא אדוני, כי באמת אין לנו ממון ובשביל זה אין לנו מאכלים כראוי, אבל כל זה דבר עמנו בלי כעס רק בדרך שיחה.

אחר־כך הלך מאתנו ודבר עם האשכנזי הנ"ל שהוא היה סופר אצלו, ודברו יחד אם אנו אוכלים ארז, ואחר כך שאלו אותנו, ובתחלה לא הבנו דבריהם, כי היינו סבורים ששואלים אותנו אם אנו שוחטים, אחר כך הבנו שכונתם אם נאכל ארז השבנו הן, ותכף ומיד צוה לתן לנו ארז הרבה ונתנו לנו, ואמר אם יכלה זה הארז אתן לכם עוד, אחר כך הלך מאתנו וחזר ואמר לנו אולי אין לכם לחם יבש הינו סיחריס ואתן לכם, השבנו לו ברוך השם יש לנו סיחריס די והותר רק לימיניס ומארנצין (למונים ותפוזים) שכחנו לקח, אמר לימיניס אין להם כי־אם מעט, בשביל להחיות ולהשיב נפש חולה, ואף על פי כן צוה לתן לנו מיד לימינע גדולה. וברוך השם אשר הטה עלינו חסד והיטיב עמנו מאד בעזרת השם יתברך, ותכף בשלנו הארז עם חתיכת תרנגלת שהיה בידינו, ואכלנו סעדת הערב של יום ב' דראש חדש איר: