# פב

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/82-2/

ביום שני ב' דראש חדש איר בבקר התחיל רוח גדולה קצת, ופרשו כל הוילאות, והוסיפו וילאות, וקשרו ספינה השניה שהלכה אצלנו, לספינה שלנו. והלכו שתי הספינות ביחד בשלום. אבל התחלתי להרגיש שעמום במח, ונחלשתי מעט מעט. והיה כבד עלי מאד להתפלל, וגמרתי התפלה בדחק גדול. ואחר התפלה שאלתי את הסופר האשכנזי הנזכר לעיל היכן טוב יותר לישב, אם בתוך הבית אם על הספינה, כי הודעתי לו שהגיע לי חלי הים. ענה ואמר בודאי על עלית הספינה טוב יותר.

ועליתי על הספינה בחלשת כח, וגם שם לא נחתי, ולא היה בי כח לעמד, ושכבתי באיזה מקום. ולא יכלתי לאכל ולשתות, ומעט קאווע ששתיתי נתתי אחר כך הקאות והקאתי הכל. וההקאות היו לי לטובה. ושכבתי רב היום ככלו חלוש מאד, ורי"א בתחלה לא הרגיש כל כך ואכל מה שבשל לסעדת שחרית. אחר כך לאחר חצות התחיל להרגיש ונחלש גם כן. והקפיטאן שאל אותנו כמה פעמים מה אתם, והודענו לו שאנו חולים מחלשת הים. וחזק אותנו לבל נתירא מזה כלל, כי אחר כך יתוסף לנו כח על ידי זה. וכל יום שני לא יכלתי לאכל ולשתות. ואחר כך באמצע היום היו לי הקאות עוד הפעם. רק איזה שעות אחר חצות הקל עלי קצת, אבל אז כבד המחוש על רי"א. ואף על פי כן הכל היה בחסד, כי לא כבדה עלינו החלי כאשר שמענו מספרים מאחרים שהיו פעם ראשונה על הים.

ואחר־כך התפללנו מנחה ומעריב על עלית הספינה, כי לא רצינו לירד לתוך הבית. ובין מנחה למעריב דבר עמנו הקפיטאן הרבה, וספר לנו שהיה באמריקה ובכמה מקומות ומדינות, וגנה מאד את וכו' וספר מאמונתם שיש אצלם חלוקים וכו' בין האמות המאמינים וכו' ועוד כמה דברים. ואחר ערבית ירדנו אל הבית, ומצאנו מנח על השלחן שהכינו בשבילנו ארבעה מאראנצין ולימינע (תפוזים ולמון) אחת. ונתנו שבח להשם יתברך הזן את העולם כלו בטובו, אשר ספק צרכנו בים שנתן לנו חסד בעיני האדון הזה, ומספיק לנו כל מה שחסר לנו. במה נקדם ה' כעל כל אשר גמלנו בכל עת ובכל רגע: