# פד

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/84/

והנה רבנו זכרונו לברכה הניח ארבע בנות שלשה נשואות ובת אחת קרובה לשתים־עשרה שנים שלא נשתדכה עדין. ורבנו זכרונו לברכה מחמת שידע שיסתלק ודבר הרבה מזה, היה חפץ מאד לשדכה בחייו אך לא נזדמן לו שדוך כראוי לפי כבודו. וכמה פעמים דבר עמי מזה שרצונו מאד לעשות עמה שדוך. וכבר דברו בחייו השדוך עם רבי יעקב יוסף אך לא נגמר מחמת איזה סכסוך (מחותנו של רבי יעקב יוסף שלא רצה לפזר כראוי על שדוך כזה). ורבנו זכרונו לברכה בכל עניניו היו דרכיו נפלאים, שאף על פי שידע ברוח קדשו שזה השדוך יגמר כידוע לנו בכמה הוכחות, גם פעם אחת אמר בפרוש לר' יעקב יוסף בזלאטיפאליע זה כמה שנים שיהיה מחתן עמו, אף על פי כן עכשו עשה עצמו כאינו יודע ולא נגמר השדוך כנ"ל, גם דברו לו כמה שדוכים לפני בתו הנ"ל, והיה מקבל דברי השדכנים ועסק לדבר עמהם, אך לא נגמר שום אחד מהם, עד שנסתלק בשלום והניח לפני צואה לתן לבתו הנ"ל שלש מאות אדמים כנ"ל. והנה אחרי הסתלקותו התחלנו כלנו לבקש אחר שדוך ונמצאו גבירים גדולים שרצו להשתדך עמה אך לא הוטבו בעינינו. ורבי יעקב יוסף הנ"ל התחיל תכף לבקש ולהתחנן במכתבו שהוא רוצה להשתדך עמה אך לא היה במעמד גדול שיהיה ראוי לפזר כראוי לשדוך כזה, ומחמת זה נתעכב הדבר אחר הסתלקותו, זכרונו לברכה, יותר משנה. ובשנת תקע"ב הנ"ל סמוך לפורים נגמר השדוך לפני בתו הנ"ל עם בן רבי יעקב יוסף הנ"ל. ויש בזה הרבה לספר אך אין הזמן מספיק.