# פז

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/87-2/

גַּם בְּיוֹם רְבִיעִי הַנִּזְכָּר לְעֵיל אָמַר לָנוּ הַקַּפִּיטַאן שֶׁנֹּאמַר לוֹ אֵיזֶה דְּבַר מַאֲכָל שֶׁאֶפְשָׁר לָנוּ לֶאֱכֹל וְהַכֹּל יִתֵּן לָנוּ, הֵן שֶׁמֶן זַיִת אוֹ סִירְדֶּעלִין דְּהַיְנוּ דָּגִים מְלוּחִים קְטַנִּים, אוֹ מַאסְלִינֶיס [זֵיתִים שְׁחוֹרִים] אוֹ מִינֵי קִטְנִיּוֹת, כֹּל אֲשֶׁר נַחְפֹּץ הַכֹּל יִתֵּן לָנוּ. אֲבָל לֹא רָצִיתִי הַיּוֹם לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ מְאוּמָה, וְנָתַתִּי לוֹ תְּשׁוּאוֹת חֵן עַל הַחֶסֶד שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ, אֲבָל לֹא רָצִיתִי לְקַבֵּל דָּבָר. בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲשֶׁר נָתַן אוֹתָנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד בְּעֵינֵיהֶם. וּבָרוּךְ הַשֵּׁם בְּכָל יוֹם רְבִיעִי לֹא הָיָה לָנוּ שׁוּם מֵחוֹשׁ כְּלָל, וְאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ מַה שֶּׁהָיָה בְּיָדֵינוּ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּדֶרֶךְ כָּל הַבְּרִיאִים. תְּהִלָּה לָאֵל:
