# צד

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/94-2/

וְהִנֵּה סָמוּךְ לְיוֹם רְבִיעִי, נִזְכַּרְתִּי שֶׁכְּבָר עָבְרוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים וַעֲדַיִן לֹא הָיִיתִי בְּבֵית הַקּוֹנְסְלֶיר (קוֹנְסוּלְיָא) אוֹדוֹת הַבִּילֶעט (כַּרְטִיס) שֶׁהִנִּיחוֹ הַקַּפִּיטַאן שֶׁלָּנוּ שָׁם וְצִוָּה לָנוּ שֶׁנֵּלֵךְ לְשָׁם לְקַבְּלוֹ וּלְהַחֲלִיפוֹ שָׁם. וַעֲדַיִן לֹא הָיִינוּ בְּבֵית הַקּוֹנְסְלֶיר אוֹדוֹת הַבִּילֶעט, וְעַל כֵּן בְּיוֹם רְבִיעִי נִזְדָּרַזְנוּ אַחַר הַתְּפִלָּה, וְנָסַעְנוּ לְגַאלִיטֶע. וְנָסְעוּ עִמִּי עַל סְפִינָה אַחַת אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁקָּנוּ בַּבֹּקֶר סְפָרִים אֶצְלֵנוּ כִּי רָצוּ לִקְנוֹת אֶצְלִי עוֹד סְפָרִים אֲחֵרִים.

וּמִדֵּי עָבְרֵנוּ עַל הַיָּם דִּבַּרְנוּ דִּבְרֵי תוֹרָה וְסִפְּרוּ לִי אֵיזֶה דְּבַר־תּוֹרָה שֶׁאוֹתִיּוֹת אֶמְצָעִיִּים שֶׁבְּתוֹךְ תֵּבַת יַעֲקֹב (כָּזֶה יוֹ'ד עַיִ'ן קוּ'ף בֵּי'ת) עוֹלֶה לֵב. וּבִתְחִלָּה שָׁאֲלוּ אוֹתִי אֵימָתַי יָבוֹא מָשִׁיחַ הֵשַׁבְתִּי לָהֶם שֶׁזֶּה נֶעְלָם מֵעֵין כָּל חַי כִּי הוּא קֵץ הַפְּלָאוֹת. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּנִיֵּאל סְתֹם הַדְּבָרִים וַחֲתֹם. וַאֲפִלּוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מִלִּבֵּהּ לְפוּמָהּ לָא גָלֵי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים לְלִבִּי גִּלִּיתִי וּלְאֵיבָרַי לֹא גִּלִּיתִי. וְהִתְחִילוּ לַעֲסֹק עִמִּי בְּעִנְיַן פֵּרוּשׁ דְּבָרִים אֵלּוּ לְלִבִּי גִּלִּיתִי וְכוּ' וְהֵשַׁבְתִּי לָהֶם כִּי יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁנִּקְרָאִים בְּחִינַת לֵב, וְלָהֶם גִּלָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קֵץ הַפְּלָאוֹת, אֲבָל יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁנִּקְרָאִים בְּחִינַת אֵבָרִים וְלָהֶם לֹא גִּלָּה. אַחַר כָּךְ אָמְרוּ לִי מִי נִקְרָא לֵב וְאָז הוֹדִיעוּ לִי עִנְיָן הַנִּזְכַּר לְעֵיל מֵעִנְיַן יַעֲקֹב כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. אַחַר כָּךְ גִּלִּיתִי לָהֶם עִנְיָן הַנִּפְלָא שֶׁגִּלָּה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל פָּסוּק כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ שֶׁהוּא סוֹפֵי תֵבוֹת י'וֹ'חַ'א'י' וְכוּ' כַּנִּדְפָּס בִּתְחִלַּת סֵפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, וְהוּטַב בְּעֵינֵיהֶם מְאֹד. גַּם אָמַרְתִּי לָהֶם מֵעִנְיַן וְאֵלֶּה שְׁמוֹת וְכוּ' שֶׁהוּא סוֹפֵי תֵבוֹת "תְּהִלִּים תְּשׁוּבָה" (לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא ע"ג) וְלֹא יָכֹלְתִּי לוֹמַר לָהֶם כָּל הָעִנְיָן, מֵחֲמַת שֶׁאֵינָם מְבִינִים בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁלָּנוּ. וְכָל זֶה הָיָה בְעֵינֵינוּ לְפֶלֶא גָּדוֹל וִישׁוּעַת ה' נִפְלָא וְנוֹרָא, שֶׁזָּכִיתִי בִּסְטַנְבּוּל לְדַבֵּר מִתּוֹרָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְלִמְכֹּר שָׁם סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם אַתְחַלְתָּא דִּגְאֻלָּה.

וּבָאתִי לְגַאלִיטֶע סָמוּךְ לַחֲצוֹת הַיּוֹם, וּמָצָאתִי אֶת בַּעַל הָאַכְסַנְיָא שֶׁלִּי בְּבֵיתוֹ. וְהוֹדִיעַ לִי תֵּכֶף שֶׁיֵּשׁ סְפִינָה שֶׁהוֹלֶכֶת לְאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא, וּבְיוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ אוֹ בְּיוֹם רִאשׁוֹן תֵּצֵא מִכָּאן. וְהָיִיתִי נֶחְפָּז מְאֹד לֵילֵךְ אֶל הַקּוֹנְסְלֶיר אוֹדוֹת הַבִּילֶעט, וְלֹא רָצִיתִי עוֹד לְהַאֲרִיךְ בִּדְבָרִים עִם הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ עִמִּי לִקְנוֹת סְפָרִים, וְדָחִיתִי אוֹתָם. וְהָלַכְתִּי בִּזְרִיזוּת אֲנִי וְרי"א וְהַבַּעַל הַבַּיִת שֶׁהוּא רַבִּי אַבְרָהָם, וְהָלַכְתִּי מִיָּד לָעִיר בְּיַאלֶע שֶׁשָּׁם יוֹשְׁבִים כָּל הַקּוֹנְסְלֶרִין. וְהוֹלִיךְ אוֹתָנוּ בְּדֶרֶךְ בֵּית־הַקְּבָרוֹת שֶׁל יִשְׁמְעֵאלִים (אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ דֶּרֶךְ אַחֵר קָרוֹב מִמֶּנּוּ וְכָל זֶה הָיָה בְּכַוָּנָה) עַד שֶׁבָּאנוּ לַקּוֹנְצִילַארְיֶע מֵאוֹסְטְרַיְךְ.

וּכְשֶׁנִּכְנַסְנוּ לְשָׁם דָּחוּ אוֹתָנוּ מִזֶּה לָזֶה כְּדַרְכָּם עַד שֶׁבָּאנוּ לִפְנֵי הַסִּיקְרַאטוֹר [הַמַּזְכִּיר] וְתֵכֶף הֶרְאָה לִי הַבִּילֶעט שֶׁלִּי וְשָׁאַל אוֹתָנוּ זֶה הוּא, הֵשַׁבְתִּי לוֹ הֵן. עָנָה וְאָמַר מַה זֶּה מַה בָּאתָ לְכָאן הֲלֹא זֶה הוּא בִּילֶעט שֶׁל רוּסְיָה וּמַה שַּׁיָּכוּת יֵשׁ לְךָ לְכָאן. הֵשַׁבְתִּי לוֹ, אֲדוֹנִי כָּךְ הוּא דַּת רוּסְיָה שֶׁלּוֹקְחִין הַבִּילֶעט שֶׁל הַקּוֹנְסְלֶיר וּמַחֲלִיפִין אוֹתוֹ וְנוֹתְנִים בִּילֶעט שֶׁלָּהֶם. וּבְלֹא זֶה אֵין מַנִּיחִים לָצֵאת מֵהַגְּרֶענִיץ, אֲבָל בֶּאֱמֶת מְבֹאָר בְּהַבִּילֶעט שֶׁאֲנִי מֵאַנְשֵׁי הַקֵּיסָר מֵאוֹסְטְרַיְךְ. עָנָה וְאָמַר לֹא כֵּן הוּא כִּי כַּמָּה אֲנָשִׁים בָּאוּ הֵנָּה וְהֵבִיאוּ הַבִּילֶעט שֶׁל הַקּוֹנְסְלֶיר בְּעַצְמוֹ. וְאָמַרְתִּי לוֹ יִקְרָא מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ וְיִרְאֶה שֶׁכָּתוּב שָׁם שֶׁאֲנִי מֵאוֹסְטְרַיְךְ. הֵשִׁיב אֵינִי מַכִּיר בִּלְשׁוֹן רוּסְיָה. לֵךְ וְתֵן אוֹתוֹ לְמִי שֶׁבָּקִי הֵיטֵב בִּלְשׁוֹן רוּסְיָה לִקְרוֹת.

וְהָלַכְנוּ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ מְאֹד, גַּם בְּתוֹךְ דְּבָרָיו הִזְכִּיר לָשׁוֹן שֶׁל חֲשַׁשׁ מְרַגְּלִים חַס וְשָׁלוֹם שֶׁנִּקְרָא בִּלְשׁוֹנָם. וְהָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל וּפַחַד מְאֹד, וְהָלַכְנוּ עִם הַבִּילֶעט לְבֵיתֵנוּ וְעָלִיתִי עַל הָעֲלִיָּה וְיָשַׁבְתִּי מִשְׁתּוֹמֵם. אַחַר כָּךְ הָלַךְ הַבַּעַל הַבַּיִת רַבִּי אַבְרָהָם הַנִּזְכָּר לְעֵיל וְדָרַשׁ וְחָקַר, עַד שֶׁנּוֹדַע לוֹ מִי שֶׁבָּקִי בִּלְשׁוֹן רוּסְיָה וְחָזַר לְבֵיתוֹ וְקָרָא אוֹתִי. וְחָזַרְתִּי וְהָלַכְתִּי עִמּוֹ לָעִיר בְּיַאלֶע, וּבָאנוּ לְבֵית אוֹתוֹ הָאִישׁ, וְלֹא מָצָאנוּ אוֹתוֹ בְּבֵיתוֹ וְהָלַכְנוּ לְבֵית קַאוֶוינֶי וְיָשַׁבְנוּ שָׁם לָפוּשׁ. וְיָשַׁבְנוּ שָׁם הַרְבֵּה עַד שֶׁנּוֹדַע שָׁם מֵאִישׁ אֶחָד שֶׁיּוֹדֵעַ בִּלְשׁוֹן רוּסְיָה, הַיְנוּ סוֹפֵר אֶחָד שֶׁנִּשְׁאַר מִבֵּית הַקּוֹנְסְלֶיר שֶׁל רוּסְיָה. כִּי אָז בְּאוֹתָהּ הָעֵת לֹא הָיָה שָׁם קוֹנְסְלֶיר שֶׁל רוּסְיָה, כִּי נָסַע לְבֵיתוֹ מֵחֲמַת מְרִיבַת הַגְּרֶעקִין (הַיְּוָנִים) כַּיָּדוּעַ. וְעַל יְדֵי זֶה הָיוּ לָנוּ יִסּוּרִים כָּל כָּךְ. וְהָלַכְנוּ לְבֵית הַסּוֹפֵר הַנִּזְכָּר לְעֵיל, וְיָצָא לִקְרָאתֵנוּ לְבֵית הַשַּׁעַר. וְסִפַּרְנוּ מְבֻקָּשֵׁנוּ וְלָקַח הַבִּילֶעט וְקָרָא אוֹתוֹ וְאָמַר שֶׁכָּתוּב בּוֹ שֶׁאֲנִי מֵהַקֵּיסָר מֵאוֹסְטְרַיְךְ, אֲבָל אָמַר שֶׁלֹּא יָשָׁר בְּעֵינָיו הַחוֹתָם שֶׁנֶּחְתַּם עָלָיו (הַיְנוּ חוֹתַם הַנֶּשֶׁר שֶׁקּוֹבְעִין עָלָיו) כִּי לֹא הָיָה נִכָּר כְּלָל תְּמוּנַת אוֹת מֵהַחוֹתָם כִּי בֶּאֱמֶת הָיָה מְטֻשְׁטָשׁ מְאֹד, וַחֲתִימַת יַד הַגְּרָף לוֹדְזִירַן בְּעַצְמוֹ שֶׁהָיָה כָּתוּב שָׁם, אָמַר שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר כְּתִיבַת יָדוֹ, כִּי זֶה כְּבָר שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנִים שֶׁהוּא בְּכָאן. אֲבָל זֶה הוּא תָּמוּהַּ בְּעֵינָיו שֶׁהַחוֹתָם הֶעָגֹל שֶׁקּוֹבְעִין הוּא מְטֻשְׁטָשׁ מְאֹד מְאֹד עַד שֶׁלֹּא נִכָּר צִיּוּר הַנֶּשֶׁר וְהָאוֹתִיּוֹת כְּלָל. וְהָיָה לָנוּ צַעַר גָּדוֹל. וְתֵכֶף הָלַךְ עַל הָעֲלִיָּה וְלָקַח הַבִּילֶעט וְהֶעְתִּיק אוֹתוֹ אוֹת בְּאוֹת וְהֵבִיא לָנוּ הַבִּילֶעט שֶׁלָּנוּ, וְגַם הַהַעְתָּקָה. רַק כְּתַב הַהַעְתָּקָה חָתַם בַּחֲתִימָה, וְאָמַר לָנוּ בְּעַל פֶּה שֶׁכָּתוּב שָׁם שֶׁהַבִּילֶעט הוּא שֶׁאֲנִי מֵאַנְשֵׁי קִירָ"ה מֵאוֹסְטְרַיְךְ, אֲבָל חֲתִימַת יַד הַגְּרָף הַנִּזְכָּר לְעֵיל אֵינוֹ מַכִּיר. וְתֵכֶף הָיָה פַּחַד גָּדוֹל בְּלִבִּי, אוּלַי יְקַלְקֵל יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם.

וְהִנֵּה כְּבָר הָיָה אַחַר חֲצוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר עוֹד לְהִתְקָרֵב לְבֵית הַקּוֹנְסְלֶיר, וְהַהֶכְרֵחַ לְהַמְתִּין עַד לְמָחָר. וְחָזַרְתִּי מִשָּׁם בְּפַחֵי נֶפֶשׁ וּבִדְאָגָה גְּדוֹלָה וּמֹרֶךְ לֵבָב מְאֹד, כִּי אֲנִי גֵּר בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה וּכְשֶׁהַקּוֹנְסְלֶיר לֹא יְקַבְּלֵנִי חַס וְשָׁלוֹם, בִּפְרָט בִּשְׁעַת מִלְחָמָה כָּזֹאת מִי יוֹדֵעַ מַה יִּהְיֶה מִזֶּה. אַחַר כָּךְ הֻכְרַחְתִּי לֵילֵךְ עוֹד הַפַּעַם לְהוֹסְקִיֶע, לַעֲשׂוֹת שָׁם קֵץ אוֹדוֹת הַסְּפָרִים שֶׁהִשְׁאַרְנוּ שָׁם. וּבָאנוּ לְשָׁם וְהָיוּ לִי שָׁם קְצָת יִסּוּרִים קֹדֶם שֶׁמָּצָאתִי הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיָה לִי עֵסֶק עִמָּהֶם, וְלַנּוּ בְּבֵית רַבִּי יַעֲקֹב חַזָּן הַנַּ"ל:
