# צז

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/97-2/

וְהִנֵּה בְּיוֹם חֲמִישִׁי חָזַרְתִּי בִּזְרִיזוּת לְגַאלִיטֶע, וְלֹא הִשְׁאַרְתִּי עוֹד שׁוּם סֵפֶר בְּהוֹסְקִיעֶ. וְהָיִינוּ בְּהוּלִים לַחֲזֹר לְגַאלִיטֶע כְּדֵי לָבוֹא קֹדֶם חֲצוֹת לְבֵית הַקּוֹנְסְלֶיר לִשְׁמֹעַ הַתְּשׁוּבָה מֵהֶם. אֲשֶׁר עֵינֵינוּ הָיוּ תְּלוּיוֹת לָזֶה וְחַיֵּינוּ הָיוּ תְּלוּיִים מִנֶּגֶד כִּי הוּא חֲשַׁשׁ סַכָּנַת נְפָשׁוֹת כַּנִּזְכַּר לְעֵיל.

וּבָאנוּ לְגַאלִיטֶע לְבֵית הָאַכְסַנְיָא שֶׁלָּנוּ, וְהָלַכְנוּ מִיָּד לָעִיר בְּיַאלֶע, וְחָזַרְנוּ וּבָאנוּ לַסִּיקְרֶיטוֹר וּמָסַרְנוּ לוֹ הַבִּילֶעט עִם כְּתַב הַעְתָּקָה שֶׁל הַסּוֹפֵר הַנִּזְכָּר לְעֵיל, שֶׁהָיְתָה חֲתוּמָה. וּפְתָחָהּ וּקְרָאָהּ וְעָנָה וְאָמַר, הֲלֹא הוּא בְּעַצְמוֹ אוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר הַחֲתִימָה וְאָמַר שֶׁהוּא צָרִיךְ לִשְׁאֹל אָדוֹן אַחֵר שֶׁהוּא כְּמוֹ שֵׁנִי לַקּוֹנְסְלֶיר, כִּי הַקּוֹנְסְלֶיר בְּעַצְמוֹ לֹא הָיָה אָז בְּבֵיתוֹ. וְחָזַרְנוּ וְהָלַכְנוּ מִשָּׁם בִּדְאָגָה וּפַחַד גָּדוֹל, וְגֹדֶל הַצַּעַר וְהַפַּחַד שֶׁהָיָה לִי אָז אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר, וְיָשַׁבְתִּי מִשְׁתּוֹמֵם עַל הָעֲלִיָּה עַד שֶׁהִתְחַלְתִּי לִבְכּוֹת בְּלֵב נִשְׁבָּר מְאֹד שֶׁבָּאתִי לְאֶרֶץ מֶרְחַקִּים וְאֵין לִי מַכִּיר, וּבָאתִי בְּסַכָּנָה כָּזֹאת, וְהָיָה לִי כִּלְיוֹן עֵינַיִם עַד יוֹם שִׁשִּׁי אַחַר הַתְּפִלָּה.

אַחַר־כָּךְ חָזַרְנוּ וְהָלַכְנוּ לְשָׁם וְהֵשִׁיב הַסִּיקְרֶיטוֹר שֶׁנֵּלֵךְ לְהָאָדוֹן הַנִּזְכַּר לְעֵיל בְּעַצְמוֹ, כִּי עֲדַיִן לֹא הֵשִׁיב לוֹ. וְזֶה הָאָדוֹן לֹא הָיָה אָז בְּבֵיתוֹ, וְהֻכְרַחְנוּ לְהַמְתִּין שָׁם הַרְבֵּה בְּפָחֵי נֶפֶשׁ וְכִלְיוֹן עֵינַיִם. אַחַר שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת בָּא הָאָדוֹן הַנִּזְכָּר לְעֵיל לְבֵיתוֹ, וְהוֹדִיעוּ לָנוּ, וְהָלַכְנוּ וּבָאנוּ לְפָנָיו וְהוּא טָעַן גַּם כֵּן כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה שֶׁדִּבֵּר הַסִּיקְרֶיטוֹר הַנִּזְכָּר לְעֵיל, גַּם שָׁאַל לְהֵיכָן אָנוּ רוֹצִים לִנְסֹעַ אָמַרְנוּ לוֹ לִירוּשָׁלַיִם. עָנָה וְאָמַר אֵין הַקֵּיסָר שֶׁלָּנוּ בּוֹחֵר בָּאֲנָשִׁים הַהוֹלְכִים לִירוּשָׁלַיִם, כִּי הוּא רוֹצֶה שֶׁיֵּשֵׁב כָּל אֶחָד בִּמְדִינָתוֹ בְּבֵיתוֹ. כִּי אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים מְרַמִּים אֶת הָעוֹלָם וְלוֹקְחִים מְעוֹת הַמְּדִינָה לַחוּץ (כַּיָּדוּעַ שֶׁשָּׁם אָסוּר עַל פִּי פְּקֻדַּת הַקִּירָ"ה לְקַבֵּץ מְעוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל) הֵשַׁבְתִּי לוֹ אֲנִי רוֹצֶה לַחֲזֹר מִיָּד וְנִשְׁתַּק קְצָת אֲבָל עַל כָּל פָּנִים עַל הַבִּילֶעט לֹא הֵשִׁיב דָּבָר. רַק אָמַר שֶׁהוּא צָרִיךְ לִשְׁלֹחַ הַדָּבָר לִפְנֵי הַמִּינִיסְטֶר הַקּוֹנְסְלֶיר בְּעַצְמוֹ, וְשֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל תְּשׁוּבָה עַל־זֶה עַד יוֹם ב'. וְקִבֵּל הַבִּילֶעט וּכְתַב הַהַעְתָּקָה הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל מִיָּדֵינוּ, כְּדֵי לְשָׁלְחוֹ לְהַקּוֹנְסְלֶיר בְּעַצְמוֹ וְחָזַרְנוּ וְהָלַכְנוּ מִשָּׁם. וְגֹדֶל הַצַּעַר וְהַפַּחַד וְהָאֵימָה שֶׁהָיָה לָנוּ אָז אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר, וְחָזַרְתִּי וּבָכִיתִי לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּרַחֵם עָלַי בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים: