# צט

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/99-2/

בְּיוֹם רְבִיעִי פָּרָשַׁת אֱמֹר שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם לְמִסְפַּר־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל י"ז אִיָּר עָלִינוּ עַל הַסְּפִינָה לַאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא. וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה, בְּיוֹם רְבִיעִי פָּרָשַׁת קְדוֹשִׁים הֶעָבָר כְּשֶׁבָּאנוּ מֵהוֹסְקִיֶע לְגַאלִיטֶע, הוֹדִיעַ לָנוּ הַבַּעַל הַבַּיִת תֵּכֶף שֶׁיֵּשׁ סְפִינָה שֶׁהוֹלֶכֶת לְאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא, וּבְיוֹם שִׁשִּׁי אוֹ לְמָחֳרָתוֹ תֵּצֵא כַּנִּזְכַּר לְעֵיל. וְאָמַר לָנוּ שֶׁנִּצְטָרֵךְ לִתֵּן בְּיֹקֶר דְּהַיְנוּ שְׁמוֹנָה־עָשָׂר אֲדֻמִּים. וְאָמַרְתִּי לוֹ שֶׁזֶּהוּ יוֹתֵר מִשְּׁלֹשׁ־מֵאוֹת טָאלֶיר, הֵשִׁיב שֶׁיּוּכַל לְהַעֲמִיד הַמִּקָּח בְּסַךְ שְׁלֹשׁ־מֵאוֹת טָאלֶיר.

וּמֵחֲמַת שֶׁהָיִיתִי בָּהוּל אָז מְאֹד אוֹדוֹת הַבִּילֶעט כַּנִּזְכַּר לְעֵיל, וְגַם כָּסְפִּי הָיָה חָזָק מְאֹד לְמַהֵר נְסִיעָתִי, עַל כֵּן לֹא הֵשַׁבְתִּי דָּבָר וְהָיִיתִי מְרֻצֶּה לִתֵּן אֲפִלּוּ זֶה הַסָּךְ, רַק שֶׁלֹּא הָיָה בְּיָדִי לְסַלֵּק זֶה הַסָּךְ. בְּתוֹךְ כָּךְ הָלַכְתִּי עִם רַבִּי אַבְרָהָם לַקּוֹנְסְלֶיר וְהָיָה לִי שָׁם כָּל הַצַּעַר הַנִּזְכָּר לְעֵיל, וְחָזַרְתִּי בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם לְהוֹסְקִיֶע לַעֲשׂוֹת גְּמָר אוֹדוֹת הַסְּפָרִים. וּבְיוֹם חֲמִישִׁי בָּאתִי לְגַאלִיטֶא. וּכְשֶׁחָזַרְתִּי מֵהַקּוֹנְסְלֶיר וַעֲדַיִן לֹא פָּעַלְנוּ לְקַבֵּל הַבִּילֶעט אָמַר לָנוּ רַבִּי אַבְרָהָם הַנִּזְכָּר לְעֵיל שֶׁכְּבָר נָתַן אַדְרוּף סַךְ חֲמִשִּׁים טָאלֶיר לַקַּפִּיטַאן עַל שְׂכִירוּת הַסְּפִינָה בְּסַךְ שְׁלֹשׁ־מֵאוֹת טָאלֶיר, וְנָתַתִּי לוֹ מִיָּד שְׁלשִׁים טָאלֶיר, אַף עַל פִּי שֶׁתֵּכֶף הֵבַנְתִּי שֶׁיֵּשׁ רַמָּאוּת בַּדָּבָר. אֲבָל לֹא יָדַעְתִּי אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִמּוֹ כִּי יָרֵאתִי מִמֶּנּוּ מֵחֲמַת הַבִּילֶעט שֶׁאֲנִי צָרִיךְ שֶׁיֵּלֵךְ עִמִּי בְּכָל פַּעַם, וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְגָּרוֹת עִמּוֹ עַל כֵּן הֻכְרַחְתִּי לִתֵּן לוֹ שְׁלשִׁים טָאלֶיר.

וְהִנֵּה נִתְעַכֵּב קַבָּלַת הַבִּילֶעט עַד יוֹם שֵׁנִי כַּנִּזְכַּר לְעֵיל, וּבְתוֹךְ כָּךְ בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ הִכְנִיס אוֹתָנוּ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי פּוֹלִין לְבֵיתוֹ, וְכִבֵּד אוֹתָנוּ לְקַדֵּשׁ עַל יֵין שָׂרָף שֶׁלֹּא הָיָה מָצוּי אָז בִּסְטַמְבּוּל גַּם בַּיּוֹם כִּבֵּד אוֹתָנוּ בְּפֵרוֹת כַּנָּהוּג. וְהָיוּ שָׁם עוֹד אַנְשֵׁי פּוֹלִין וְכֻלָּם עָנוּ וְאָמְרוּ שֶׁבְּוַדַּאי רַבִּי אַבְרָהָם מַטְעֶה אוֹתָנוּ הַרְבֵּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתֵּן כָּל כָּךְ בְּעַד הַסְּפִינָה. גַּם בְּיוֹם חֲמִישִׁי אָמַר לִי שֶׁהוּא בְּיֹקֶר גָּדוֹל, וְהָיָה לָנוּ צַעַר גָּדוֹל כִּי בֶּאֱמֶת לֹא הָיָה בְּיָדֵינוּ לְסַלֵּק כָּל זֶה הַסָּךְ. וְהָיָה לָנוּ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מַה אֶעֱשֶׂה כְּשֶׁאָבוֹא לַאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא הֵיכָן אֶכְנֹס לִלְווֹת לְסַלֵּק לַקַּפִּיטַאן. וְגֹדֶל הַצַּעַר שֶׁהָיָה לִי בְּיָמִים אֵלֶּה אֵין לְשַׁעֵר. וּבִפְרָט שֶׁעַתָּה נוֹדַע לִי שֶׁהוּא מַטְעֶה אוֹתָנוּ וְנִתּוֹסֵף לָנוּ הַצַּעַר יוֹתֵר. וְאַף עַל פִּי כֵן רָאִיתִי שֶׁאֵין בְּיָדִי לְתַקֵּן הַדָּבָר אִם לֹא שֶׁאַשְׁלִיךְ לְאִבּוּד הַשְּׁלֹשִׁים טָאלֶיר שֶׁנָּתַתִּי אַדְרוּף. עוֹד אָמְרוּ לִי כַּמָּה אֲנָשִׁים בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ הֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ סְפִינָה שֶׁהוֹלֶכֶת לָעִיר בַּיְרוּט וְשָׁם הַדֶּרֶךְ קָרוֹב יוֹתֵר הַרְבֵּה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מֵהַדֶּרֶךְ שֶׁיֵּשׁ מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְגַם נוּכַל לִשְׂכֹּר בְּפָחוֹת הַרְבֵּה מִסָּךְ הַנִּזְכַּר לְעֵיל וְהָיָה לִבִּי חָלוּק מְאֹד מַה לַּעֲשׂוֹת:
