# צט

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/99-2/

ביום רביעי פרשת אמר שלשים ושנים למספר־בני־ישראל י"ז איר עלינו על הספינה לאלכסנדריא. ומעשה שהיה כך היה, ביום רביעי פרשת קדושים העבר כשבאנו מהוסקיע לגאליטע, הודיע לנו הבעל הבית תכף שיש ספינה שהולכת לאלכסנדריא, וביום ששי או למחרתו תצא כנזכר לעיל. ואמר לנו שנצטרך לתן ביקר דהינו שמונה־עשר אדמים. ואמרתי לו שזהו יותר משלש־מאות טאליר, השיב שיוכל להעמיד המקח בסך שלש־מאות טאליר.

ומחמת שהייתי בהול אז מאד אודות הבילעט כנזכר לעיל, וגם כספי היה חזק מאד למהר נסיעתי, על כן לא השבתי דבר והייתי מרצה לתן אפלו זה הסך, רק שלא היה בידי לסלק זה הסך. בתוך כך הלכתי עם רבי אברהם לקונסליר והיה לי שם כל הצער הנזכר לעיל, וחזרתי באותו היום להוסקיע לעשות גמר אודות הספרים. וביום חמישי באתי לגאליטא. וכשחזרתי מהקונסליר ועדין לא פעלנו לקבל הבילעט אמר לנו רבי אברהם הנזכר לעיל שכבר נתן אדרוף סך חמשים טאליר לקפיטאן על שכירות הספינה בסך שלש־מאות טאליר, ונתתי לו מיד שלשים טאליר, אף על פי שתכף הבנתי שיש רמאות בדבר. אבל לא ידעתי איך להתנהג עמו כי יראתי ממנו מחמת הבילעט שאני צריך שילך עמי בכל פעם, ולא יכלתי להתגרות עמו על כן הכרחתי לתן לו שלשים טאליר.

והנה נתעכב קבלת הבילעט עד יום שני כנזכר לעיל, ובתוך כך בשבת קדש הכניס אותנו אחד מאנשי פולין לביתו, וכבד אותנו לקדש על יין שרף שלא היה מצוי אז בסטמבול גם ביום כבד אותנו בפרות כנהוג. והיו שם עוד אנשי פולין וכלם ענו ואמרו שבודאי רבי אברהם מטעה אותנו הרבה, כי אי אפשר שיתן כל כך בעד הספינה. גם ביום חמישי אמר לי שהוא ביקר גדול, והיה לנו צער גדול כי באמת לא היה בידינו לסלק כל זה הסך. והיה לנו יסורים גדולים מה אעשה כשאבוא לאלכסנדריא היכן אכנס ללוות לסלק לקפיטאן. וגדל הצער שהיה לי בימים אלה אין לשער. ובפרט שעתה נודע לי שהוא מטעה אותנו ונתוסף לנו הצער יותר. ואף על פי כן ראיתי שאין בידי לתקן הדבר אם לא שאשליך לאבוד השלשים טאליר שנתתי אדרוף. עוד אמרו לי כמה אנשים בשבת קדש היות שיש ספינה שהולכת לעיר בירוט ושם הדרך קרוב יותר הרבה לארץ ישראל מהדרך שיש מאלכסנדריא לארץ ישראל וגם נוכל לשכר בפחות הרבה מסך הנזכר לעיל והיה לבי חלוק מאד מה לעשות: