# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1005/61/4/

וזהו שמובא בזהר הקדוש (משפטים קכה.) שאסור בשר בחלב הוא בבחינת בכורים, כמו שכתוב (שמות לד, כו): "ראשית בכורי וכו' לא תבשל גדי" וכו'. דהינו כדי להכניע בחינת לבן, כמו שכתוב בבכורים (דברים כו, ה): "ארמי אבד אבי" וכו', עין שם. הינו כנ"ל, שלא לתן יניקה, חס ושלום, להרע הכולל על־ידי בחינת תרגום בחינת חלב כנ"ל. שזהו בחינת לבן הארמי שהוא מתגבר תמיד לינק מהקדשה על־ידי לשון תרגום, בבחינת 'ארמי אבד אבי' בחינת (בראשית לא, מז): "ויקרא לו לבן יגר שהדותא" (עין שם במאמר "תפלה לחבקוק" הנ"ל). ועל־כן עקר אסור בשר בחלב וחמרתו ביותר הוא בבשר בהמה דיקא, כי שם בבהמה עקר אחיזת רע הכולל, כמובא לעיל (בהלכות שחיטה הלכה ב). ושם עקר הדמים הרעים ביותר, ועל־כן הם צריכין שחיטה ואין הדם טעון כסוי כלל כנ"ל, כי אין בהם טוב כנ"ל. ועל־כן האסור חמור מאד - לבשל בשר בהמה בחלב, שלא לתן להם יניקה, חס ושלום כנ"ל.

אבל חיה ועוף אין הרע נאחז בהם כל־כך כנ"ל, ועל־כן דמן טעון כסוי, ועל־כן אין הבשר שלהם רחוק כל־כך מן בחינת חלב, ועל־כן מתר מן התורה לבשלם ולאכלם בחלב. ובפרט עוף שהוא סמוך מאד לבחינת חלב, כי העופות הם בבחינת יצירה, כנ"ל בהלכות בשר שנתעלם מן העין (הלכה ב), שזה בחינת תרגום כנ"ל, שמשם בחינת החלב כנ"ל. ועל־כן אין העוף טעון שחיטה כל־כך כי־אם בסימן אחד כנ"ל, ועל־כן מתר מן התורה לבשלו בחלב, וגם מדרבנן אף־על־פי שאסור, יש כמה קלות בעוף אפלו יותר מבשר חיה שגם־כן אינו אסור אלא מדרבנן, אף־על־פי־כן בשר עוף קיל יותר (עין בשלחן ערוך, סימן פט, סעיף ב), כי העופות סמוכים מאד לבחינת חלב שהוא בחינת תרגום כנ"ל, אבל אף־על־פי־כן מאחר שעל כל פנים צריך העוף שחיטה קצת, על־כן אסרו רבותינו ז"ל לאכלו בחלב, כי החלב סמוך יותר אל הקדשה ואין טעון שחיטה כלל כנ"ל, כי זה ידוע ופשוט, שבבחינת תרגום בעצמו יש כמה וכמה בחינות ומדרגות. ועל־כן הדגים שאין טעונין שום שחיטה כלל, ואין בהם שום אסור דם וכו' כנ"ל, על־כן אין בהם שום אסור כלל לאכלם בחלב, כי הדגים אין הרע הנ"ל נאחז בהם כלל, כנ"ל.