# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1005/61/5/

נמצא, שאסור בשר בחלב תלוי בשחיטה, שכל מה שטעון שחיטה ושחיטתו חמור ביותר, האסור של בשר בחלב חמור שם ביותר כנ"ל. וזה שאיתא בזהר הקדוש (משפטים קכה:) שאמר רבי שמעון בר יוחאי, שצריך להחמיר שלא לאכול אפילו בשר עוף בחלב משום (שבת יג.): 'לך לך אמרינן לנזירא' וכו', כי עוף שחיטה בעי וכו' עין שם, כי העקר האסור תלוי במה שצריך תקון השחיטה כנ"ל. ורבותינו ז"ל החמירו ביותר על חבור בשר בחלב, שאפילו אחר האכילה - אסור לאכול זה אחר זה, ועל־כן שעור השהיה ביניהם על־פי הדין הוא אחר שסלק מלאכל וברך ברכת המזון (עין בשלחן ערוך סימן פט). כי גם אחר האכילה עדין צריך המאכל ברור בתוך הגוף, כמובא בהלכות ברכת הריח (הלכה א) - שמחמת זה צריכין לברך ברכה אחרונה על כל המאכלים, עין שם. ומחמת שצריך עדין ברור, על־כן גזרו בו אסור בשר בחלב שלא יינק הרע מהטוב כנ"ל. ועל־כן תלוי האסור עד 'סלק וברך', כי אחר שסלק דעתו מלאכל עוד וברך ברכת המזון כבר נתבררו המאכלים על־ידי סלוק הדעת וברכת המזון שהוא ברכה אחרונה כנ"ל, ועל־כן אין עוד אסור בשר בחלב, כנ"ל.