# הלכה ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1005/62/

כתיב (שמות כג, יט): "ראשית בכורי אדמתך תביא ב ית ה' אלקיך לא תבשל גדי בחלב אמו",

נאמר בתורה " לא תבשל גדי בחלב אמו " שלש פעמים - אחד לאסור אכילה, ואחד לאסור הנאה, ואחד לאסור בשול. והוציא הכתוב אכילה והנאה בלשון 'בשול', לומר לך, שדרך בשול אסרה תורה אבל חכמים וכו', גדי לאו דוקא, דהוא הדין שור ועז ולא שנא בחלב אם, ולא שנא בחלב אחרת אלא שדבר הכתוב בהוה, עד כאן לשון השלחן ערוך, (יורה־דעה, סימן פז).

כי כתב רבנו ז"ל במאמר המתחיל "בראשית־לעיני־כל־ישראל" (בלקוטי תנינא סימן סז), שיש מאורי אור ויש מאורי אש, וזה לעמת זה, כשמתגברים מאורי אור אזי נכנעין מאורי אש, וכן להפך, חס ושלום, כשנסתלקין מאורי אור, אזי מתגברים מאורי אש, חס ושלום. וזה בחינת (ירמיה לא, יד): "רחל מבכה על בניה" - זה הראות שהולך אחר הבכי, הינו הסתלקות מאורי אור, בחינת שקיעת האור במערב עין שם. ואזי הוא בחינת חרבן בית־המקדש, חס ושלום, בחינת (איכה א, יג): "ממרום שלח אש" וכו'.

וזה בחינת ההעלמה של הצדיק - שמסתלק ומתעלם, חס ושלום, הצדיק שהוא בחינת פאר, בחינת כלליות הגונין, תלת גונין דעינא ובת עין, שממנו נמשכין כל הארבעה יסודות, אשר על ידו נכנע הרע מארבעה יסודות שהם כלל המדות, והוא בחינת שם ה' שהוא ארבע אותיות, שמשם נמשכין ארבעה מוחין שהם תלת גונין דעינא ובת עין הנמשכין אל הצדיק יסוד עולם, ומשם נמשכין הארבעה יסודות וכו', שכל זה הוא בחינת מאורי אור. וזה בחינת שבת - שהוא גם־כן תלת גונין דעינא ובת עין, והוא מאיר להבית המקדש וכו', עין שם כל המאמר היטב מראשו לסופו.