# א

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1005/62/1/

וזה בחינת אסור בשר בחלב. כי בשר הוא בבחינת מאורי אש, כי מותר האדם מן הבהמה הוא הדעת והמח, שהבהמה אין לה דעת. והדעת הוא בחינת מאורי אור, שהוא בחינת ארבעה מחין כנ"ל, ומאחר שהבהמה אין לה דעת - על־כן אין חיותה מבחינת מאורי אור, ועל־כן הוא בבחינת מאורי אש, כי את זה לעמת זה, ובמקום שאין שם מאורי אור - מתגברים שם, חס ושלום, מאורי אש, שהוא בחינת הסטרא־אחרא. וזה שכתוב (שמות טז, יב): "בערב תאכלו בשר", כי בערב הוא בבחינת מאורי אש, כמו שכתוב (במדבר ט, טו): "ובערב יהיה כמראה אש", כי בערב היא שקיעת האור - שהאור שוקע במערב, ואז הוא בחינת הסתלקות מאורי אור כנ"ל. ועל־כן אז הוא זמן אכילת בשר שהוא בבחינת מאורי אש, כנ"ל.

ועל־כן צריך לזהר באכילת בשר - לאכלו בקדשה בכונה גדולה כדי שיזכה להכניע מאורי אש. ועל־כן פגמו ישראל בתאות אכילת בשר על־ידי שהתגברו מאורי אש, כמו שכתוב (שם יא, ג-ד): "כי בערה בם אש ה', והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וכו', מי יאכלנו בשר", ועל־כן עם הארץ אסור לאכל בשר, כי אי אפשר לאכל בשר כי־אם על־ידי כח הצדיק, שהוא בחינת מאורי אור, שעל ידו יכולין להכניע מאורי אש ולברר הטוב מן הרע כנ"ל, ואז יכולין לאכל בשר.

כי באמת גם המאורי אש הם יונקים גם־כן ומקבלים מבחינת מאורי אור שהם תלת גונין דעינא ובת עין הנמשכים מארבע אותיות השם, כי גם במאורי אש יש ארבעה גונין, כי ארבעה גונין הם באשא (ארבעה צבעים הם באש), כמובא בזהר הקדוש (בראשית נא.), שהם כנגד ארבע אותיות השם, כי גם להמאורי אש משתלשל ויורד חיות משם ה', כי הוא יתברך מחיה את כלם, רק שצריכין שלא לתן להם חיות יותר מדאי, רק כדי חיונו בצמצום, כדי שלא יתגברו, חס ושלום. ועל־כן על־ידי כח הצדיק שהוא בחינת מאורי אור יכולין לאכול בשר, כי על־ידו יש לנו כח להכניע מאורי אש, ואז מבררין הטוב שבהם ומעלין משם אל הקדשה, ונשלם הדעת והמח דקדשה ביותר על־ידי־זה, על־ידי שמעלין הטוב מהם שהוא בחינת מאורי אור, כי גם הם יונקים ממאורי אור, כנ"ל.

ועל־כן זה שיודע לכון באכילת בשר לאכלו בקדשה ובטהרה כראוי, הוא יכול להשלים הדעת על־ידי־זה ביותר, שהוא בחינת מאורי אור על־ידי שמעלה בחינת מאורי אור מתוך המאורי אש שהיו מלבשים בבחינת בשר בהמה כנ"ל, וזהו שמצינו בגמרא בבא קמא (דף עב.) בבעיא דבעא רבא מרב נחמן וכו': לצפרא אמר ליה וכו', דלא אמרי לך באורתא, דלא אכילנא בשרא דתורא (בבקר אמר לו כו' ומה שלא אמרתי לך אתמול, שלא אכלתי בשר השור), וכששאלו לאחד הלכה, אמר: 'זיל דלא אכילנא בשרא דתורא'. כי על־ידי אכילת בשר היה נשלם דעתו, כנ"ל.

אבל אי אפשר להכניע המאורי אש ולהעלות הטוב מהם, שעל־ידי־זה יכולין לאכל בשר כנ"ל - כי־אם על־ידי כח הצדיק והתורה, כי הצדיק הוא בחינת מאורי אור, כנ"ל. וכן התורה היא גם־כן בחינת מאורי אור, בחינת: "בראשית" – 'תמן ראשי תמן בת', שהם תלת גונין דעינא ובת עין (תקוני־זהר תקון ד, יח:) כמובא בדברי רבנו ז"ל (סימן יג). ועל־כן על־ידי־זה דיקא יכולין להכניע מאורי אש ואז יכולין לאכל בשר.

ועל־כן עם הארץ אסור לאכל בשר. כי עם הארץ הוא מי שאינו מקרב לצדיקי אמת, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות מז:): 'אפלו קרא ושנה ולא שמש תלמידי חכמים, הרי זה עם הארץ'. ועל־כן אסור לאכל בשר, כי אין לו כח להכניע מאורי אש, מאחר שאינו מקרב לצדיקי אמת שהם בחינת מאורי אור. ועל־כן אם יאכל בשר יתגברו ביותר חס ושלום מאורי אש, שהם בחינת בשר בהמה כנ"ל.

ועל־כן עקר התר אכילת בשר התחיל מן נח. כי בימי נח התר אכילת בשר, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין נט:). כי נח הוא בחינת הצדיק הדור, כמובא. ועל־ידו דיקא הוא התר אכילת בשר, כי אי אפשר לאכל בשר כי־אם על־ידי כח הצדיק בחינת נח כנ"ל. ועקר ההתר הוא על־ידי קרבנות, כי נח הקריב קרבנות מכל המינים הטהורים ואז נאמר לו התר אכילת בשר, כמו שכתוב (בראשית ט, ג): "כירק עשב נתתי לכם את כל", כי על־ידי הקרבנות נכנע רוח הבהמיות בחינת מאורי אש.