# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1005/62/3/

נמצא, שבשר הוא בבחינת מאורי אש. וזה בחינת אסור בשר בחלב, כי החלב הוא בבחינת מאורי אור, כי דם נעכר ונעשה חלב (בכורות ו:), וזה בחינת שנכנעין מאורי אש ונזדככין בבחינת מאורי אור. כי עכירת הדמים זה בחינת מאורי אש, כי הדמים הם חמים ורותחין כמו אש ממש. וכשעכירת הדמים מתגבר, חס ושלום, אזי יוצא על־ידם דמעות, כי הדמעות הם ממותרות עכירת הדמים, כמו שכתוב במקום אחר בדברי רבנו ז"ל (סימנים לו, נא). והדמעות הם בחינת הסתלקות מאורי אור והתגברות מאורי אש, חס ושלום, בחינת 'רחל מבכה על בניה' וכו' (כמו שכתוב שם). נמצא, שעכירת הדמים הוא בחינת מאורי אש, בחינת דמעות כנ"ל, אבל כשדם נעכר ונעשה חלב, אזי נמתקין מאורי אש בחינת דמעות הנ"ל ומתגברין מאורי אור בחינת חלב, בבחינת (שיר השירים ה, יב): "עיניו כיונים וכו' רוחצות בחלב", כי החלב הוא בבחינת מאור עינים, שהוא בחינת מאורי אור.

ועקר התהוות זאת הבחינה של 'דם נעכר ונעשה חלב' הוא בשעת ההולדה, כי כל ההולדות הם בבחינת התגלות אור הצדיק, כי כל העולם לא נברא אלא בשביל זה, ולצות לזה וכו' (ברכות ו:). נמצא, שכל הנבראים כלם - נבראים רק בשביל הצדיק, ועל־כן כשיש הולדה שהוא בריה חדשה, נמצא שנתגלה בחינת אור הצדיק, כי הכל נמשך מן הצדיק שהוא מחיה את כלם, ועל־כן כשיש הולדה אזי 'דם נעכר ונעשה חלב', כי אז מאיר בחינת התגלות אור הצדיק שהוא בחינת מאורי אור, כי כשיש הולדה זה בחינת התגלות אור הצדיק יסוד עולם, שממנו נמשך כל ההולדות שבעולם, ועל־כן אזי 'דם נעכר ונעשה חלב', דהינו שנמתקין רתיחת הדמים שהוא בחינת מאורי אש ונעשה חלב, שהוא בבחינת מאורי אור כנ"ל.

ועל־כן החלב מתר בלא שחיטה, כי השחיטה היא בשביל להכניע רוח הבהמיות, בחינת מאורי אש, שנכנעין על־ידי הסכין של שחיטה שהוא בחינת 'אש אכלה אש' בחינת (דברים לב, מב): "וחרבי תאכל בשר", כי החרב הוא בחינת אש, כמו שכתוב (ישעיה סו, טז): "כי באש ה' נשפט ובחרבו את כל בשר". ועל־כן על־ידי הסכין של שחיטה שהיא בחינת 'אש אכלה' נכנעין מאורי אש בחינת רוח הבהמיות, כי 'מהאש יצאו והאש תאכלם'. ועל־כן החלב שהיא בבחינת מאורי אור היא מתרת מחיים בלא שחיטה כנ"ל.

ועל־כן נשתבחה ארץ־ישראל שהיא ארץ זבת חלב ודבש (שמות ג, ח), כי ארץ־ישראל היא בבחינת מאורי אור - כי שם מאירין מאורי אור, כמו שכתוב (דברים יא, יב): "תמיד עיני ה' אלהיך בה" וכו' - ואור העינים הוא בחינת מאורי אור כנ"ל, כי שם בארץ־ישראל הוא הבית־המקדש שהוא בחינת מאורי אור, ועל־כן משם בא החלב כמו שכתוב: 'ארץ זבת חלב' וכו' כנ"ל.