# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1005/62/4/

ועל־כן אסרה התורה תערבת בשר בחלב - כדי שלא יינקו המאורי אש מן המאורי אור ביותר, כי כל חד באנפי נפשיה שרי, כי אנו יכולים לברר כל אחד בפני עצמו ואפלו הבשר כנ"ל, אבל כשהבשר מתערב עם חלב - אז יונק ביותר מבחינת מאורי אור, ואז מתגברים, חס ושלום, ביותר, מאורי אש, ואז נעשה אסור גמור, כי כשהסטרא־אחרא בחינת מאורי אש יונקים ביותר מן המאורי אור - אז מתגברים ואזי אין לנו כח לבררם. ועל־כן אסרה תורה דרך בשול דיקא, ואפלו אסור האכילה וההנאה הוציאה התורה בלשון בשול, כי עקר האסור הוא רק על־ידי הבשול על האש, דהינו התגברות מאורי אש, חס ושלום, כי כשמתערב בשר עם חלב דרך בשול, דהינו בעת שמתבשלין על האש, אזי מתגברין, חס ושלום, מאורי אש, על־ידי שיונק הבשר שהוא בבחינת מאורי אש, מהחלב, שהוא בבחינת מאורי אור כנ"ל. ועל־כן גם הבשול בעצמו הוא אסור מן התורה, כדי שלא יתגברו מאורי אש, חס ושלום.

וזהו בחינת שלשת האסורים של בשר בחלב. כי שבת הוא בחינת מאורי אור כנ"ל, וכשיוצא יום שבת־קדש ונכנסין ימי החל, שבהם יש אחיזה של מאורי אש, אזי מבדילין בין קדש לחל כדי לברר הטוב מן הרע, שזה עקר עבודתנו של כל ששת ימי החל - לברר הטוב מן הרע, דהינו להכניע מאורי אש שיש להם אחיזה בששת ימי החל ולברר הטוב מהם. כי בשבת אין להם אחיזה, כמו שכתוב (שמות לה, ג): "לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת", ועקר אחיזתם בששת ימי החל ואז מבדילין ומבררין הטוב מהם.

ועל־כן תכף במוצאי שבת מברכין על האש: 'בורא מאורי האש', כי בזה אנו מגלין שהכל ברא השם־יתברך, ואפלו המאורי אש - כלם מקבלין חיות ממנו יתברך, כמו שכתוב (נחמיה ט, ו): "ואתה מחיה את כלם". ועל־כן אזי אנו מבדילין בין קדש לחל, כי על־ידי־זה שאנו מגלין שהכל ממנו יתברך, ואפלו המאורי אש הוא יתברך בראם - על־ידי־זה הם נכנעין, כי זהו הכנעתם, כשנתגלה קדשתו יתברך שהכל ממנו יתברך, ועל־כן אז מבדילין, כי אזי יש לנו כח להבדיל בין קדש לחל - לברר הטוב מהם.

וששת ימי החל הם כנגד בחינת ששה סדרי משנה שיש בהם: אסור ומתר, כשר ופסול, טמא וטהור, שזהו העקר - לברר הטוב מן הרע, דהינו ההתר מן האסור, הכשר מן הפסול וכו', שהם ששה בחינות: שלש בחינות טוב, דהינו כשר, מתר, טהור, ולהפך שלש בחינות רע, שהם אסור, טמא, פסול. ועל־ידי בשר בחלב - נתערב טוב ורע כנ"ל, ואזי נתערבין כל השלש בחינות הנ"ל, וכנגד זה הם שלשת האסורין של בשר בחלב כנ"ל. וכמובן בזהר הקדוש (משפטים קכה.) שעל־ידי בשר בחלב - מתערב מאד טוב ורע, חס ושלום.

וזה שכתוב בזהר, שתערבת בשר בחלב הוא בבחינת פגם הברית, כמו שכתוב שם: 'מאן דלא נטיר טפה קדמאה בשרא אתערב בחלבא' וכו' (מי שלא נוטר טפה ראשונה – הבשר מתערב בחלב), עין שם בתקונים (תקון יד דף ל.), כי פגם הברית הוא התגברות מאורי אש, חס ושלום, כי זאת התאוה היא בחינת חמימות אש, כמובא - שמתגבר על־ידי חמימות הדמים שהם רתיחת אש, ועל־ידי פגם תאוה זו, חס ושלום - מסתלקין מאורי אור שנמשכין מצדיק יסוד עולם, כי צדיק מאן דנטר ברית קדישא (צדיק הוא מי שנוטר את הברית הקדוש) (זהר נח נט:), ועל־כן כשיש פגם הברית, אזי אי אפשר להאיר הארת הצדיק יסוד עולם שהוא בחינת שמירת הברית, ואזי מסתלקין, חס ושלום, מאורי אור ומתגברין מאורי אש. וזהו בחינת תערבת בשר בחלב, שהוא שהמאורי אש יונקין ממאורי אור יותר מדאי, חס ושלום, שעל־ידי־זה הם מתגברין, חס ושלום, שזהו בחינת פגם הברית כנ"ל, כי זה עקר פגם הברית - שנמשכין טפי המח שהם בחינת מאורי אור אל מקום אחר, חס ושלום, שהוא בחינת מאורי אש, רחמנא לצלן.