# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1005/62/6/

וזהו שהזכירה התורה 'גדי בחלב אמו', אף־על־פי שבאמת כל בהמה אסורה ולאו דוקא בחלב אם (כמבאר בשלחן ערוך סימן פז), אך הרמז על הפגם הנעשה מבשר בחלב, כי גדי זה בחינת "עשו איש שעיר", כי עשו מלא דם, בחינת מאורי אש, שהם בחינת דמים כנ"ל, וזה שכתוב (בראשית כז, א): ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו וכו', כי כשחס ושלום המאורי אור מסתלקין, בחינת 'ותכהין עיניו', אזי הוא בחינת ויקרא את עשו - כי אז מתגבר, חס ושלום, בחינת עשו, בחינת "מאורי אש".

ורבקה שמעה זאת, כמו שכתוב (בראשית כז, ה): ורבקה שמעת וכו' - רבקה דיקא, כי רבקה היא בחינת אשה יראת ה', בחינת רחל, כמו ששמעתי מרבנו ז"ל (חיי מוהר"ן סימן תקסג): שבימי אברהם היתה השכינה בשם שרה, ובימי יצחק בשם רבקה, וכן בימי יעקב רחל ולאה. נמצא, שכל האמהות הם בחינה אחת. ועל־כן רבקה שהיא בחינת בת עין, בחינת רחל, שבה תלוי התקון והפגם, חס ושלום, שכשמאירין המאורי אור אזי מאירין עיניה על־ידי תלת גונין דעינא וכו', ולהפך, חס ושלום, הוא בבחינת 'רחל מבכה על בניה', חס ושלום, ועל־כן רבקה דיקא שמעה זאת בדבר יצחק אל עשו בנו, הינו ששמעה שמתעורר, חס ושלום, שליטה למאורי אש בחינת עשו, אשר זה הפגם נוגע אליה, כנ"ל.

ועל־כן קראה ליעקב בנה ותאמר אליו: לך נא וכו' וקח לי משם שני גדיי עזים, 'גדיי עזים' דיקא, 'כי מיניה וביה אבא ליזיל ביה נרגא'. כי גדי עזים הוא בחינת תקף הסטרא־אחרא, בחינת עשו איש שעיר, ועל־כן על ידו דיקא, על־ידי ששוחטין ומכניעין בחינת גדי עזים, על־ידי־זה נכנע עשו איש שעיר בחינת מאורי אש. כי הוא עשה מהשני גדיי עזים קרבנות, כמו שפרש רש"י: 'אחד הקריב לפסח' וכו'. ועל־ידי קרבנות הוא הכנעתם כנ"ל. וזה בחינת שרב קרבני חטאת היו שעיר עזים, ובכל הרגלים וראשי חדשים מקריבין שעירי עזים לחטאת. כי כשעושין חטא, חס ושלום - בזה מתגברין, חס ושלום, מאורי אש, שמהם באים כל החטאים, חס ושלום. ועל־כן התקון הוא על־ידי שעיר עזים, שהוא בחינת תקף הסטרא־אחרא, שמביאין אותו ושוחטין אותו ומקריבין אותו על האש של המזבח, שעל־ידי־זה מכניעין מאורי אש ומוציאין ומעלין מהם הקדשה שבלעו. וזה בחינת שעיר ראש־חדש לתקון הירח שנתמעטה. מעוט הירח זה בחינת הסתלקות מאורי אור, שמזה יניקתם שהם בחינת מאורי אש, ועל־כן מביאין שעיר לקרבן, כנ"ל.

ועל־כן צותה רבקה ליעקב להקריב שני גדיי עזים - להכניע מאורי אש בחינת עשו כנ"ל, ולעשות מהם מטעמים, כמו שכתוב - ועשה אותם מטעמים - הינו להכניע הרע מהם ולברר הטוב מהם ולעשות מהם מטעמים. ועל־כן קבל יעקב הברכות שהם השפעת הצדיק יסוד עולם, כמו שכתוב (משלי י, ו): "וברכות לראש צדיק", שזה בחינת מאורי אור, שהם בחינת "צדיק יסוד עולם" כנ"ל. וזה שאמר עשו (בראשית כז, לו): "את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי", כי הבכורה זה בחינת מאורי אור, בחינת יוסף הצדיק שנקרא "בכור שורו הדר לו" (דברים לג, יז), כי בכור הוא ראשית, שהוא בחינת מוחין בחינת מאורי אור, כנ"ל.

ועל־כן השתדל יעקב לקח מעשו הבכורה, הינו להוציא מעשו שהוא בחינת מאורי אש את יניקתו שהיה לו ממאורי אור שהוא הבכורה כנ"ל. וזה שכתוב וישא עשו את קולו ויבך - כדי להגביר, חס ושלום, מאורי אש שהם בחינת דמעות כנ"ל, נמצא, שגדי מרמז לעשו, בחינת מאורי אש.

וזהו לא תבשל גדי בחלב אמו - שלא לתן יניקה, חס ושלום, להגדי והשעיר, בחינת 'עשו איש שעיר', שלא יהיה יונק, חס ושלום, מחלב אם, הינו מבחינת מאורי אור שהם בחינת חלב אם, שהם מאירין לרחל, שהיא יפת תאר ויפת מראה שהיא אם הבנים, כי כשנתערב, חס ושלום, בשר בחלב, אזי, חס ושלום, הגדי, שהוא בחינת מאורי אש, יונק מבחינת מאורי אור, שהם בחינת חלב אם, כנ"ל.

וזה שכתוב בשלחן ערוך (יורה־דעה, סימן פז, סעיף ב): גדי לאו דוקא וכו'. ולא שנא בחלב אם ולא שנא בחלב אחרת, אלא שדבר הכתוב בהוה. והדבר תמוה להעולם: וכי זה הוא הוה וסדר לבשל גדי בחלב אמו? ובאמת הוא פליאה גדולה, כי איך שיך על זה לומר שדבר הכתוב בהוה, וכי כך הוא הסדר? אך יש לפרש על־פי הנ"ל שהכונה הוא שדבר הכתוב בהוה, הינו שהכתוב מדבר בההוה שמתהוה מזה, הינו בהפגם שמתהוה מתערבת בשר בחלב, כי באמת זהו הפגם המתהוה מכל תערבת בשר בחלב, שעל־ידי־זה, חס ושלום - יונק הגדי מחלב אם חס ושלום כנ"ל. וזהו: 'שדבר הכתוב בהוה', הינו כשמתערב בשר בחלב, איזה בשר בחלב שיהיה, אזי ההוה ממנו הוא זאת, כי זה הפגם מתהוה שהגדי יונק מחלב אם, חס ושלום כנ"ל, אבל באמת כל בשר בחלב של כל בהמה אסור, רק שהכתוב מרמז על הפגם המתהוה מכל תערבת בשר בחלב כנ"ל.

ועל־כן עקר אסור בשר בחלב הוא רק בבהמה - מן התורה, כי עקר התגברות רוח הבהמיות, בחינת מאורי אש, הוא בבהמה ביותר. ועל־כן כל הקרבנות באים מהבהמות דיקא, כדי להכניעם במקום שנאחזין ביותר, ולהעלות משם הטוב אל הקדשה, שזהו עקר שלמות הקדשה - כשמעלה ומבררין הטוב מעמק הרע.

ועל־כן עקר אסור בשר בחלב מן התורה הוא רק בבשר בהמה, ששם נאחזין ביותר בחינת מאורי אש, ועל־כן אסור לתן להם יניקה ממאורי אור, חס ושלום, שזהו בחינת אסור בשר בחלב כנ"ל. ועל־כן עקר אסור בשר בחלב הוא רק בבהמה טהורה (שם סעיף ג), אבל בבהמה טמאה - אין אסור לבשלה בחלב, כי עקר יניקת הרע מן הטוב, חס ושלום הוא דרך ההתר, שהוא בחינת נגה, כידוע. ועל־כן כשמתערב בשר בחלב, חס ושלום, שאז יכולין לינק מאורי אש ממאורי אור דהינו הרע מן הטוב, חס ושלום, אי אפשר לינק כי־אם כשהם של התר שאזי על־ידי ההתר הם יכולים לינק כנ"ל. אבל כשאחד מהם של אסור אי אפשר להם לינק ואין מתערבין כלל, כי יניקתם רק דרך ההתר. ועל־כן הבדילה התורה אותנו מבשר בחלב כדי שנזכה לברר הטוב, ושיאירו המאורי אור להבית המקדש, בחינת ראשית בכורי אדמתך תביא בית אלהיך וכו' כנ"ל, ברוך ה' לעולם אמן ואמן.