# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1005/64/12/

ויש בענין זה עוד דברים הרבה, כי אדם הראשון נצטוה מצוה הראשונה בענין האכילה דיקא, שלא יאכל מעץ הדעת טוב ורע, ועקר יניקת עץ הדעת טוב ורע הוא מתערבת הדעת - שמערב הדעת של שני מדרגות של בחינת שני דורות, ורוצה להשיג הכל קדם זמנו, כי על־ידי האכילה נתוסף החיות באדם, ועקר החיות נמשך מבחינת נעשה ונשמע, כמו שכתוב (דברים ל, כ): "כי הוא חייך" וכו', כי עקר החיים הוא לחיות בכל פעם חיות חדש [כי חי – 'פריש' בלשון אשכנז], וכמבאר במקום אחר. וחיות חדש בכל פעם ממשיכין מבחינת נעשה ונשמע הגבה יותר שצריכין להשיג בכל פעם. וזהו בחינת אכילת עץ החיים, "ואכל וחי לעלם" (בראשית ג, כב), שאכילה כזו יזכו הצדיקים לעתיד לבא בהסעדה שיעשה השם־יתברך בשבילם מהלויתן ושור הבר, ויין המשמר, שעל־ידי בחינת אכילה הזאת, ישיגו בכל פעם השגת הכתרים בחינת נעשה ונשמע הגבה יותר, שזהו עקר החיים והתענוג של עולם־הבא.

אבל אדם הראשון אכל מעץ הדעת ואסתכל במה דלא הוי ליה רשו (שהסתכל במה שלא היתה לו רשות), וערבב הדעת הנמשך מהשגת שני דורות וירד למטה להתאוות מה שאינו שיך לו, ורצה לעלות למעלה - להשיג למעלה ממדרגתו. ומשם נמשכין כל האסורים שבתורה, ומשם נמשכין כל הבלבולים של כל אדם, שמתאוה כל התאוות ורוצה לידע ולהבין הכל בשכלו המגשם. ובכל פעם קשה לו כמה קשיות על השם־יתברך ועל הצדיקים וכו'. ואפלו אם קשה לו קשיות על עצמו - גם זה אינו טוב, כי גם זה מעשה הבעל־דבר - שמחליש דעתו על־ידי הקשיות שקשה לו על עצמו, איך אתה רוצה להתפלל בכונה והתלהבות והלא בשעה הקודמת עשית כך וכך וכו'? וכיוצא בזה בלבולים הרבה בלי שעור.

וכל זה נמשך מזהמת הנחש שמבלבל דעת האדם שרוצה להבין הכל, כי באמת אין אנו יודעים כלל, כמובא ב"עץ חיים", שהבאתי לעיל (אות א), ששלמה המלך, עליו השלום, שהיה חכם מכל אדם אמר (קהלת ז, כג): "אמרתי אחכמה והיא רחוקה", ואמר: "כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי (משלי ל, ב), ודוד המלך, עליו השלום אמר (תהלים עג, כב): "ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך", מכל שכן וכל שכן, אלפי אלפים ורבי רבבות, קל וחמר, אנשים פשוטים, בפרט בדורות הללו.

והכלל, שאין האדם יודע כלל, רק כל אשר תמצא לעשות בכחך עשה. וכל זמן שאתה יכול לחטף מזה העולם העובר איזה דבר שבקדשה דבור תורה, או תפלה, או איזה מצוה, צדקה וגמילות חסדים וכו' מה טוב! כי לא ישאר לך סוף כל סוף כי־אם זה לבד. ואם בדרך זה תלך - להתגבר להתחיל בכל פעם מחדש ולחטף דברים שבקדשה מה שתוכל, אז טוב לך לעולם, וסוף כל סוף תגיע לתכלית הטוב והנצחי בזה ובבא.