# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1005/64/16/

וזה בחינת ההלל של חנכה, שזה עקר בחינת חנכה, כמו ש אומרים (ב'על הנסים'): 'וקבעו שמונת ימי חנכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול'. כי עקר השמחה שהוא בחינת עזות דקדשה - זוכין על־ידי תפלה ביותר, שהיא בחינת נשמע, בחינת מאמר השלם, בבחינת (תהלים ב, יא): "וגילו ברעדה", בחינת "יראת ה' היא תתהלל" (כמבאר בהתורה הנ"ל). ועל־כן על־ידי ההלל של חנכה, בחינת תפלה, בחינת יראה, בחינת "יראת ה' היא תתהלל", על־ידי־זה עקר שלמות השמחה שהיא עזות דקדשה, שהיא עקר הנס של חנכה, שאנו צריכין להמשיך עלינו בכל שנה, שנזכה להתגבר בכל עת כנגד כל המונעים מן הקדשה, שעקר התגברותם להסית ולמנע ולבטל, חס ושלום, הוא רק על־ידי עזות דסטרא־אחרא, שהיא מלכותא בלא תגא. וכל הרוצה - משתרר ומושל מעצמו ורוצה לבטל ולמנע, חס ושלום, מדרך האמת, שנזכה להתגבר כנגדם בעזות דקדשה, שעל־ידי־זה עקר החנוך והכניסה אל הקדשה, כי אי אפשר להתקרב אל הקדשה כי־אם על־ידי־זה, כנ"ל.