# יט

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1005/64/19/

וזה ענין כל המזמור כ"א (בתהלים): ה' בעזך ישמח מלך - שמדבר ממלכות משיח שהוא מלכות דקדשה. וזהו ה' בעזך ישמח מלך - כי העזות בחינת שמחה כנ"ל, שעל־ידי־זה עקר כח מלכותו כנ"ל. וזהו תאות לבו נתתה לו וארשת שפתיו בל מנעת סלה - הינו שזכה לתפלה בשלמות עד שיכול לפעל על־ידי תפלתו כל מה שירצה בחינת וארשת שפתיו בל מנעת וכו', כי עקר שלמות השמחה שהיא בחינת עזות דקדשה - זוכין על־ידי תפלה בשלמות כנ"ל, ועקר שלמות התפלה הוא כשזוכין לתורת ה' ולתפלת ה' באמת (כמו שמבאר בהתורה הנ"ל, עין שם היטב). ומבאר שם, שזהו בחינת שנכלל באין, שזהו בחינת הוא נענה תחלה וכו' (עין שם היטב).

וזה בחינת כי תקדמנו ברכות טוב - זהו בחינת תחלה הנ"ל, בחינת שלמות התפלה, שהוא בחינת (ישעיה סה, כד): "טרם יקראו ואני אענה", שזהו מחמת שזכה להכלל בתפלת ה', ואז תפלתו תפלת ה', ואז כביכול, השם־יתברך מתפלל עליו, בבחינת (תהלים עב, טו): ויחי וכו' ויתפלל בעדו - הנאמר על משיח, ואז נכלל בבחינת קדם הבריאה. ועל־כן נתמלא בקשתו קדם שמבקש על עצמו, בבחינת הוא נענה תחלה, בחינת "טרם יקראו" וכו', בחינת כי תקדמנו ברכות טוב - כמו שפרש רש"י שם: 'קדם ששאלתי ממך הקדמת' וכו',

וזה תשית לראשו עטרת פז - הינו בחינת הכתרים הנ"ל שנעשין מנעשה ונשמע, שהם תורה ותפלה, ועקר שלמות הכתרים על־ידי תפלה שהיא בחינת מאמר השלם, ששם נכללים שני הכתרים יחד (כמו שמבאר שם בהתורה הנ"ל).

וזהו שסים שם: תמצא ידך לכל איביך וכו' תשיתמו כתנור אש וכו' - כי עזות דקדשה שהוא מלכות דקדשה, הוא בחינת אש דקדשה כנ"ל [וכמו שכתב רבנו ז"ל במקום אחר (בסימן ד), שהמלכות היא בחינת אש], שעל־ידי־זה נכנעין המונעים והשונאים הנמשכין ממלכות דסטרא־אחרא, כי "מהאש יצאו והאש תאכלם" (יחזקאל טו, ז), כי כל כחם על־ידי עזות הרע שלהם החזק ובוער כאש. ועל־כן סופם לפל באש של גיהנום, כי 'עז פנים לגיהנום' (כמו שכתוב בהתורה הנ"ל). ועל־כן על־ידי עזות דקדשה שהוא בחינת אש דקדשה, על־ידי־זה מכניעין אותן ומפילין אותם בבחינת באפו יבלעם ותאכלם אש, כנ"ל.

וזהו שסים שם: רומה ה' בעזך נשירה ונזמרה גבורתך - שאנו מבקשים שהשם־יתברך יתרומם בעזות דקדשה שישפיע עלינו, שעל־ידי־זה עקר התגברותנו כנגד האויבים והמונעים, ואז נשירה ונזמרה גבורתך - אשר הפליא לעשות עמנו גבורות ונוראות כאלה, להשפיע עלינו עזות כזה - לעמד כנגד כל־כך אויבים ושונאים ומונעים מכל הצדדים בגשמיות וברוחניות, אשר אי אפשר לעמד כנגדם, כי־אם על־ידי עזות דקדשה שמשפיע עלינו בכל עת, כנ"ל.